אאא

עובדיה חממה: ולפעמים הדברים פשוטים מאוד: למעשינו יש תוצאה ישירה בשטח.

בפרשת דברים שלפנינו, דברי התוכחה של משה לעם ישראל על אודות גבולותיה של ארץ ישראל. בדבריו, הנאמרים ערב כניסת העם לארץ, הוא מתמצת את אירועי 38 השנים במדבר. משה חוזר ואומר שהארץ היא נחלתנו, ומבדיל אותה מנחלותיהם של בני עשיו, של בני לוט ושל יתר העמים, שאליהן אין לנו רשות להיכנס. הוא אף חוזר לפרשת המרגלים (חטא המרגלים נעשה בתשעה באב! מעין המשלה לחורבן בית!) ולשאלה אם טובה היא הארץ.

כל הדברים, הרבדים והדיבורים הללו של משה מסוכמים בדברי התוכחה של הנביא ישעיהו בהפטרת השבוע. במדרשיר נשאר לי רק לקלוט, לחבר ולהלחין בסגנון קרליבך את השורה התחתונה, את הפסוק הבא מההפטרה (ישעיהו א יט-כ):

"אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם
טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ.
וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם
חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ".

אם תהיו טובים ותלכו בדרך החזון, תאכלו מטובה של הארץ, אך אם חלילה תמרו את פי ה' ותמאנו ללכת בדרך הישר, הארץ תאכל אתכם. השמֵנה (נשמה) או רזה (זרה) היא? חזון ורצון או רזון ואסון? וכך, בסוף ימי בין המצרים, בצום תשעה באב, אנו מנסים לצמצם את הדחף שלנו להשביע את עצמנו גשמית בלבד.

ולפעמים הדברים פשוטים ובהירים מאוד.

הפייטן אילן דמרי מפאר בכשרונו העצום את המדרשיר לפרשת דברים, עם הרמוניות בית כנסת בנוסח "מסתרי הקול הבולגרי".

 

לחן ועיבוד: עובדיה חממה

מקהלה: מקהלת ידידים העולמית