מיוחד: בני הישיבות והכוללים שבו היום לזמן אלול אינטנסיבי במיוחד, של 'פלצות' ושל רצינות רבה. אך מה עולה בגורלם של מי שזה עשרות שנים כבר אינם במערכת הישיבתית?
'כיכר השבת' פגש שני 'בעלי בתים' - חרדים העובדים לפרנסתם אשר עזבו את היכלי הישיבות לפני עשרות שנים.
ר' אריה ז'ולטי, בוגר ישיבת חברון, טוען כי מי שאינו בישיבה - אינו שרוי באווירת אלול מכיון שאין מי שישרה עליו אווירה זו. לדבריו, יום בחודש אלול הוא כמו כל יום רגיל עבור בוגרי הישיבות.
לעומתו ר' מיכאל אלימלך, בוגר ישיבת סלבודקה, מצהיר כי גם כיום נשאר אצלו רושם של אלול. ובמה זה מתבטא? בבין אדם לחבירו, בבין אדם למקום, ואווירת אלול זה דבר שנשאר לתמיד.
0 תגובות