חברותא או מיתותא: על הצורך ללמוד את חיי הנישואין

למרות העובדה הידועה שנישואים מאושרים הם המפתח להצלחה בעבודה, עם ילדים, ובחיים בכלל, החינוך וההשכלה הבסיסיים שרובנו רוכשים במהלך החיים אינם מלמדים אותנו כיצד לבנות חיי נישואין יציבים. כשנישואינו טובים אנו בריאים גופנית ונפשית, ובכל זאת, אנחנו מצפים איכשהו לדעת איך להיות נשואים ללא כל הכשרה (שלום בית)

פרופ' קלייר רבין | כיכר השבת |
(צילום: shutterstock)

רוב בני האדם אינם רואים בנישואים משהו הדורש ידע ומיומנות. התפתחותה של מערכת יחסים המביאה אותנו להציג את "האני הטוב ביותר שלנו" לצד השני, גורמת לנו להאמין שכשמתפתח קשר רצוי לא צריך ללמוד שום דבר. הכול יקרה אינסטינקטיבית.

מחקרים הוכיחו את העובדה העצובה ש- 60% מן הזוגות הנשואים מעל שבע שנים אומרים שאינם מאושרים יחד. זהו מספר עצום, והוא בעייתי עוד יותר משיעורי הגירושים הגבוהים. ובכל זאת, רוב הזוגות אינם רואים צורך ללמוד על נישואים. מרבית בני האדם מאשימים את עצמם בבעיותיהם ורואים את הבעיה בהבדלי האישיות ביניהם. אבל האם לא יתכן שרוב הבעיות בזוגיות נובעות מהיעדר מודעות וידע על הנישואים עצמם? האם לא יתכן שכניסה לנישואים ללא הכנה היא ממש כמו נהיגה במכונית בלי לקחת אפילו שיעור אחד?

בעשרים השנה האחרונות הצטברו מחקרים מדעיים רבים על הנישואים. אנו יודעים כיום אילו סוגי התנהגות ומיומנויות דרושים כדי לשמר את הנישואים כמערכת התומכת שהם אמורים להיות. מדע מערכות היחסים הביא אותנו למקום בו אנו יודעים אילו סוגי התנהגות תורמים להצלחת הנישואים, ואילו מהם מנבאים גירושים. המיומנויות הדרושות כדי לשמר את החברות, את ההתלהבות ואת המחויבות, רק מחכות למי שמוכנים להסתכל, ללמוד ולתרגל; לאנשים שמבינים שנישואים הם עבודה קשה, וכדי ליהנות מיתרונותיהם, וכדי ששני בני הזוג יהיו מאושרים, דרושים ידע ומיומנויות ברמה גבוהה.

ניקח לדוגמה את אריאלה וציון. לשניהם מיומנויות מערכות יחסים מצוינות בעבודה. שניהם מנהלים, שעובדים עם סגני מנהלים ועם עובדים. שניהם יודעים את הכללים הבסיסיים של המיומנויות הדרושות לניהול מערכות יחסים טובות, כמו למשל, לדעת לתת מחמאות, עידוד ותמיכה. הם יודעים להתמודד עם עימותים ולפתור בעיות. הם דואגים שהצוות העובד תחתם יהיה מרוצה, על ידי ארגון מסיבות ימי הולדת וסדנאות גיבוש, והם מעניקים תשומת לב מלאה לאקלים הרגשי. הם יודעים שכמנהלים חייבים להיות להם ידע ומיומנות אמיתיים כדי להצליח להוביל את עובדיהם להשגת מטרות החברה. בעבודה יש לכל אחד מהם הכוח ליצור את מה שהוא רוצה, והעובדים צריכים להתנהג בצורה שהם קבעו.

בבית המצב שונה לחלוטין. איש מהם אינו המנהל, ולשניהם סמכות שווה פחות או יותר. הם היו נשואים חמש שנים בלבד כשנכנסו העימותים והמתח למערכת היחסים שלהם, לאחר לידת בנם השני. הם האשימו זה את זה בוויכוחים ביניהם, וכל אחד הרגיש פחות ופחות מוטיבציה לפתור את בעיותיהם. אריאלה רואה את התנהגותו של ציון אגואיסטית המביאה בחשבון את צרכיו שלו בלבד, ציון מגיב בהיאטמות, ומוצא לעצמו עיסוקים מחוץ לבית בכל הזדמנות אפשרית.

הם מתחפרים בעמדותיהם במאבק כוחות עמוק, שפעמים רבות יוצא מכלל שליטה. באופן טבעי, רגשותיהם זה כלפי זה נצבעים על ידי כעסם ועל ידי המתח שהם שרויים בו. שניהם חושבים לעצמם לעיתים קרובות: "אילולא הילדים, הייתי עוזב/ת". הם מוצאים את עצמם מתנהגים בצורה, שאילו ניסו אותה בעבודה, היו מפוטרים.

רוב הזוגות, למעשה, מתמודדים עם אותם אתגרים. זוגות בעלי מיומנויות יודעים לנהל את הבעיות האלה. אנו יודעים כיום שוויסות רגשי הוא המפתח לשימוש בכל המיומנויות האחרות. המיומנויות האחרות שיש ללמוד הן איך להישאר חיוביים גם כשמתרחשים אירועים שליליים. זוגות צריכים ללמוד למתן את דרך התקשורת שלהם ולשלוט בה, ואיך להתמודד עם כל הנושאים הסותרים שאי אפשר למנוע את התעוררותם. המיומנויות שעל בני הזוג ללמוד לפתח הם:

ויסות עצמי של רגשות: היכולת להישאר בטווח הרגוע.

חיוביות: היכולת להעביר רגשות חיוביים על ידי הערכה, הומור, הסכמה וחיבה.

תקשורת: זרימת מידע חלקה, ודיבור מכבד.

התמודדות עם עימותים: טיפול בכעס במטרה לפתור עימותים כך שאין מנצח ומפסיד.

אריאלה וציון עברו תהליך טיפולי שבמהלכו הושם דגש על פיתוח מיומנויות אלה. בתחילת הדרך שניהם היו סקפטיים לגבי יכולתן של המיומנויות שילמדו ללמד אותם משהו שאינם יודעים עדיין. אבל כבר מן ההתחלה הם הבינו, שאף שאכן הכירו רבות ממיומנויות התקשורת והשתמשו בהן במקומות העבודה שלהם, הדבר הראשון שעובד בנישואים הוא שליטה רגשית. נישואים ועבודה הם שתי מערכות חברתיות שונות מאוד. גם אם אנו יודעים להקשיב ולדבר, כשאנו כועסים ומתרתחים, המיומנויות האלה מפסיקות להיות זמינות לנו.

אריאלה וציון למדו על ביטוי רגשות ושליטה עצמית. הם מילאו שאלון קצר שגרם להם לראות את השליטה העצמית המועטה שלהם, שהורסת את האינטראקציה ביניהם. במהלך הטיפול הם למדו לפתח מיומנויות בשליטה רגשית, כמו למשל מיומנות פסק הזמן. במיומנות זו זוגות לומדים לנתק מגע כשהם מגיעים לדרגה רגשית שעלולה לסכן את הנישואים.

אריאלה אמרה שכשהיא במצב רגשי עצבני וכועס, היא אינה מסוגלת לעצור את ההסלמה ונעשית שלילית מאוד, מה שמניע את ציון לנתק מגע ולסרב לדבר אתה כשהיא כועסת, כי ההסלמה שלה והמעבר לצעקות מכאיבים לו מדי. בני הזוג יצרו חוזה חדש ביניהם. היא הבטיחה להשתמש בפסק זמן כשהיא מתרגזת. הוא הבטיח להניח לה ולתת לה להירגע. היא הסכימה שברגע שתירגע היא תיזום שיחה ותשתמש בפסקי זמן קצרים יותר ויותר, עד שיוכלו לדבר על הנושא ללא הסלמה ובלי שהוא יעזוב את המקום.

זוהי דוגמא אחת מיני רבות בתהליך הלימוד שעברו בני הזוג ששינה את חייהם מן הקצה אל הקצה.

ניתן ללמוד ולהסיק שהתנהגותו של בן הזוג היא אינה תורה מסיני וכמעט כל זוגיות אפשר לתקן, לשפר ולהעצים אך השינוי מחייב לימוד ותרגול של בני הזוג. נישואין, אם כן, ללא ספק מצריכים לימוד ועבודה משותפת. על השניים להיות כחברותא המאירה את עיני בן הזוג ומכוונת אותו במחוזות הנגלים לשניהם בתהליך המשותף. כשיש שותפות בלימוד, מתפתחת חברות, ובני הזוג מסוגלים לחלוק את מצוקותיהם, מה שמאפשר תמיכה מתמשכת אמיתית במערכת היחסים שהיא קרוב לוודאי החשובה ביותר והמשמעותית ביותר בחיינו.

תרגום: ורד איל-סלדינגר

>> רוצים לדעת עוד? בואו ללמוד ייעוץ נישואין במרכז י.נ.ר

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות