אאא

המפלגות חתכו את הוצאות הפרסום שלהן בעשרות אחוזים - כך עולה מבדיקת יפעת בקרת פרסום.

הליכוד, שהחזיק בשיא ההוצאות לפרסום בבחירות אפריל 2019, מעל 6 מיליון שקל, שהתפרסו על פני הדיגיטל, העיתונות הכתובה ושלטי החוצות, קיצץ את ההוצאה לקראת בחירות ספטמבר בכ-40%, לכ-3.6 מיליון שקל, והתמקד הפעם בדיגיטל ובעיתונות הכתובה בלבד.

הנתונים נמדדו בבחירות הקודמות בחודשים פברואר עד 9 באפריל, ובנוכחיות מתחילת יולי עד היום, להוציא שילוט חוצות, שהנתונים לא נלקחו באוגוסט וספטמבר.

מפלגת כחול לבן, שהוצאותיה על הפרסום הסתכמו לקראת הבחירות באפריל בכ-3.5 מיליון שקל, הגדילה מעט את תקציב הפרסום לקראת בחירות ספטמבר, ל-3.6 מיליון שקל.

מפלגת העבודה בהנהגתו של אבי גבאי הוציאה בבחירות אפריל 5.6 מיליון שקל על פרסום בדיגיטל, עיתונות כתובה ושלטי חוצות, בעוד שלקראת הבחירות הנוכחיות, הוציאה העבודה-גשר 1.8 מיליון שקל בלבד.

גם ישראל ביתנו בהנהגת אביגדור ליברמן קיצצה בשיעור ניכר את הוצאותיה לפרסום לקראת הבחירות הנוכחיות. הפעם הסתכמו ההוצאות בכ-250 אלף שקל בלבד, לעומת כ-800 אלף שקל בבחירות הקודמות.

נקודה מעניינת הן מפלגות קטנות שבחרו לפרסם בעיתונות בלבד: מפלגות אחריות למייסדים וצומת בבחירות אפריל 2019, ומפלגת התנועה הירוקה בבחירות הנוכחיות.

מני אברהמי, מנכ"ל קבוצת יפעת, אמר: "אין ספק שככל שהשנים מתקדמות, הקרבות האמיתיים מתרחשים במדיה הדיגיטלית, לשם מפנים הפוליטיקאים את רוב התקציבים שלהם. עם זאת הפוטנציאל לפייק ניוז והסתה מהווים את החיסרון הגדול בזירה הדיגיטלית, לעומת הקריטריונים לקמפיינים בעיתונות הכתובה ובשילוט חוצות, שהם מחמירים ומקפידים יותר".