דף יד
*המציאה. *אותו מקום. *העד. *תושיט ידה.
א. זמן המציאה 1. על עד שלו טמאין וחיבים בקרבן. 2. על עד שלה אותיום בקינוח טמאין וחיבין בקרבן. 3. לאחר זמן בכדי שתרד ותדיח, טמאין מספק ופטורין מקרבן, ולברייתא חיבים באשם תלוי, דא''צ חתיכה מב' חתיכות. 4. אח''כ מטמאה טהרות למפרע מעת לעת, ואת בועלה לר''ע מטמאה ולת''ק לא. 5. בכתם פליגי אי מטמאה את בועלה, לרב למפרע וכר''מ, ולשמואל מכאן ולהבא וכרבנן.
ב. ניחוש למאכולת, אותו מקום 1. בדוק. 2. דחוק, ונפ''מ במאכולת מעוכה.
ג. העד 1. עד בדוק וטחתה בירכה טמאה נדה, וי''א דרק חוששת. 2. עד שאינו בדוק והניחה בקופסא, לרבי נדה כר''מ בעושה צרכיה ומשום חזקה, לר''ח בזקנותו כתם וטמאה רק מספק, ולר' יוסי טהור לשיטתו דלא מחזקינן.
ד. שיעור שתושיט ידה 1. במשנה שתרד מן המטה ובברייתא שתושיט ידה תחת הכר, לר''ח אחר דאחר, ולרב אשי תרוייהו חד שיעורא. 2. ממח' שתדיח פניה דטמאה לחכמים משום מגע נדה ולר''ע כבועל נדה ולר''י טהור לגמרי, ומדמטהרי רבנן ש''מ כר''ח.
שאלות לחזרה ושינון
א. זמן המציאה (5)
ב. הגדרת המקום למאכולת (2)
ג. דיו העד (2)
ד. שיעור שתושיט ידה (2)