אאא

היית לי אבא ואימא, רב ויועץ, אוזן קשבת, כתף תומכת, עמוד ענן שמיישר כל הר ובקעה ועמוד האש לפני המחנה.

כמעט 40 שנה לימדת אותי להסתכל לחיים ישר בעיניים ולחיות, לחיות, לעשות ולספר מעשי קה. לימדת לאהוב את הקב"ה, לאהוב את ברואיו, לאהוב כל יהודי באשר הוא, לעולם לא להביט על הכאן והעכשיו, תמיד לראות עוד כמה צעדים קדימה ולא להתייאש לעולם!!!

לימדת אותי לראות את העולם דרך משקפיים טובות, לדון לכף זכות, להודות לבורא עולם על כל רגע, לברך על הטובה ולא פחות על מה שאולי נראה כרע...

כל כך הרבה האמנת בי, עד שבזכותך האמנתי גם אני, תמיד נתת גב חזק ויציב ואמרת בחיוך אני מאחוריך ילדה והקב"ה מלפנינו, מאחורינו, מימיננו ומשמאלנו.

אין גבול להערכה ולאהבה שאהבת תורה ולומדיה!!! לאהבת השבת שלך!!! (שבת לידך תמיד הייתה 'מעין עולם הבא') כמה בכית על כל יהודי שמחלל אותה, כמה התפללת לבורא עולם שתתגלה מלכותו, לאהבת האמת, גם כשהייתה כל כך נעדרת!!!

היית סמל ודוגמה לאדם סולח ומוחל, וותרן ומעביר על מידותיו!

לימדת אותי לקום כשנופלים (תמיד אמרת שבע ייפול צדיק וקם, רשע נופל ולא קם...), להודות בטעות (תמיד אמרת שלומר 'טעיתי' זאת גבורה ולא להודות זאת חולשה) ולבקש סליחה.

לא פחדת מאיש,

ורעדת מבורא עולם!

דרשת את האמת ולא התביישת לצעוק אותה, גם כשהיה מאד לא נעים...

מסרת את חייך על כבוד שמים!!!

כסף אצלך מעולם לא היה מטרה, אבל תמיד היה אמצעי לעשות עוד טוב בעולם.

לעצמך לא היית צריך כלום, (חבל ליהנות מהעולם הזה) ובשביל אחרים היית צריך שיהיה הכי טוב, יפה ומפנק.

היית האיש הכי עסוק בעולם, אבל תמיד היה לך עבורנו את כל הזמן שבעולם.

היית איש משפחה, לימדת אותנו מה זאת מסירות להורים, לאשה, לילדים, לנכדים, לנינים, לאחים ואחיות, לגיסים וגיסות, ולאחיינים ואחייניות.

את כולם אהבת כל כך, וכולם הרגישו שאותם אתה אוהב במיוחד.

היית איש נאמן, רק אתה ובורא עולם יודעים כמה סודות של יהודים טובים אתה לוקח איתך היום לקבר.

כמה משפחות חייבות לך את שלום הבית שלהם, כי מעולם לא סגרת דלת 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, היית כאן בשביל כל יהודי.

לפני שבוע ביקשת שנחזיר אותך הביתה ומאז התחיל שבוע הפרידה שלך מהעולם. נפרדת מאיתנו כמו גיבור השב הביתה ממלחמה עטור ניצחונות.

איזה שבת מרוממת עברנו יחד הילדים לצידך. במוצאי שבת עשית לכל הילדים, הנכדים והנינים מסיבת פרידה ונתת לנו שעה של צוואה.

בירכת כל אחד ואחד בשמו ובמה שמתאים בדיוק עבורו. אפילו שכל דיבור עלה לך במאמץ. אמרת לנו כמה אתה גאה במשפחה שלנו, כמה אתה אוהב אותנו, כמה אתה מודה להקב"ה שזכית להקים דור ישרים מבורך. ושנדע שהכל רק בזכות אמא ז"ל (כמובן).

כשהייתי ילדה קטנה תמיד לימדת אותי שיהודי חי כיהודי ומת כיהודי.

רצית שתמיד נזכור שאנחנו יהודיות. בלילות שבת סיפרת לי את סיפורה המרגש של בת הש"ך.

בימות החול היית מעיר אותי באמצע הלילה לראות האם גם מתוך שינה אני זוכרת שאני יהודיה ואם חלילה גוי רוצה להרוג אותי ומציע לי חיים תמורת התנצרות אני בוחרת למות על קידוש השם!!! ואחר כך היינו אומרים יחד שמע ישראל וחזרתי לישון.

כשגדלתי עוד קצת לימדת אותי לומר בלילה "ריבונו של עולם הריני מוחל...", להשתדל לעשות חשבון נפש ולדעת שבכל בוקר כשהנשמה חוזרת זה נס.

כי אנחנו כאן בפרוזדור ארוך ואי אפשר לדעת איפה נפגוש את המעלית...

זכיתי להיות לידך בשעות האחרונות (איזה נס שזאת הייתה התורנות שלי) ללוות אותך למעלית האישית שלך. היית מפוקס לגמרי עד הרגע האחרון והמחשת לי את מה שלימדת כל חייך למות כיהודי!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

פתאום הבנתי את מה שאמרת הרבה: "כולם רוצים למות כמו יהודים, אפילו בלעם רצה... אבל רק מי שחי כמו יהודי יכול למות ככה"

אבא שלי,

רוצה לומר לך "נוח בשלום על משכבך", אבל יודעת שאתה לא הולך לעשות זאת. מעולם לא ידעת לנוח...

בטוחה שמיד כשעלית למעלה צעקת "אבא, משיח עכשיו!!!" ויודעת שלא תנוח ולא תשקוט עד שתבוא הגאולה.

תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים ומהרה תחזור אלינו עם משיח בן דוד.

הלוואי שאהיה ראויה לראות בשוב השם את שיבת ציון.

אוהבת וכבר מתגעגעת,

רוחי.