אאא

פרשת 'הגביר המעגן': בית הדין הרבני הגדול לערעורים דחה היום (שלישי) את כל טענות ערעורו של הבעל המעגן את אשתו מזה כ-15 שנה, וקיבל באופן מלא את שיקול דעתו של בית הדין האזורי שפסק נגדו, זאת לאחר שבית המשפט העליון החזיר את הדיון אל בית הדין הרבני לבחינת 'ראיות חדשות' אותן טענו עורכי הדין של 'הגביר'.

מדובר כזכור באחת מפרשיות העיגון הקשות ביותר עמן מתמודדת מערכת בתי הדין הרבניים: בני הזוג נישאו בשנת 1997, בשנת 2005 הגיעה האישה ארצה יחד עם שני ילדיה הקטנים לביקור משפחתי. בעת שהותה בארץ לקתה בשבץ מוחי שהותיר אותה במצב נכות קבוע. באותו הזמן נטש הבעל את האישה והילדים, השאירם בחוסר כל ומאז הוא מעגן אותה. 

לפני כארבע שנים הוציא בית הדין צו עיכוב יציאה כנגד אביו של הבעל, מאחר שסבר כי הוא הגורם הדומיננטי העומד מאחורי עיגונה של כלתו. על פסק דינו של בית הדין האזורי הוגש בג"ץ שפסק כי יש למצות תחילה את ההליכים בבית הדין הרבני לערעורים, וכעת נתנה החלטתו. 

 נשיא בתי הדין הגר"ד לאו מדבר על היד הקשה כלפי סרבני גט, בראיון ל'כיכר השבת'. ארכיון

בית הדין קבע כי על אביו של המעגן להוכיח באמצעות ראיות, כפי שקבע בית המשפט העליון, כי לא הוא הגורם לעיגון. בית הדין אף התייחס לעדויות שנשמעו בבית הדין האזורי של גורמים שונים וקבע כי "אין בהם הוכחה של כלום". 

הדיינים סיכמו וקבעו: "ראשית, ביה"ד האזורי בדק היטב והקדיש זמן רב כדי לבחון את הראיות החדשות של האב, ובכך עמד במטלה שהוטלה עליו ע"י ביהמ"ש העליון. שנית, בדקנו היטב את שיקול הדעת של ביה"ד האזורי ומצאנו אותו ראוי, הגון ונכון. גם אנו סבורים, כי שיקול דעת נכון מביא אכן לדחייתם של אותם הראיות והמסקנה שהגיע אליה ביה"ד האזורי נכונה בעינינו".