אאא

בליל הסדר מאיר לאדם אור ושפע עצום – רק להתכונן לקבל, כל השערים נפתחים ויורד שפע גדול ועצום מהשמים, עם השקעה קטנה מאוד, כל אחד יכול לקבל אוצרות שאפילו הוא לא חולם ומדמיין.

יצר הרע עובד קשה בלילה זה, הוא ינסה לבלבל ולהפריע לנו ע"י נסיונות של כעס, הקפדה, כבוד, הילדים ישפכו... ינדנדו... הוא ישתדל לעשות הכל, כדי שלא נקבל את השפע שיורד בלילה זה ע"י שנכעס, וידוע הדבר, שאם אדם כועס, אף אם נגזר עליו שפע רב: רפואה, זיווג, ילדים, פרנסה עשירות וכו', הוא מפסיד את כל השפע שנגזר עליו, ועל זה צריך להתפלל כי "לולא ה' עוזרו, לא יכול לו", ולכן, צריך להיות בליל הסדר חכמים - ולזכור זאת.

קריאת ההגדה לפי הסדר

עיקר המצווה: לספר את הניסים שהקב"ה עשה לעם ישראל, ולהאמין בכל סיפורי יציאת מצרים! ללמוד מהם את גדולת ה', כוחו וגבורתו, ושהקב"ה רחמן ופועל לאדם ישועות, שלא לפי מעשיו, "בלילה ההוא נדדה שנת המלך": מלך מלכי המלכים חושב בלילה זה, איך לעזור לכל אחד ואחד, במתנת חינם, בחסד וברחמים.

קריאת ההגדה בקול רם וברור: מצוה לקרוא את ההגדה בפה ובדיבור ממש, לא רק בעיניים. כשהאדם שומע באוזנו - הדברים מחלחלים לליבו, וצריך לקרוא את ההגדה בצורה מסודרת לפי הסדר הרשום בהגדה.

ליל הסדר – תיקון לפה: על ידי אכילה, שתיה ודיבור בליל הסדר, הקב"ה מוציא מהאדם את הרצון ונותן לו כוח להתגבר על חטאי הפה, לשון הרע וכו'.

קריאת ההגדה בשלמות וכ'סדר': חשוב שלא לדלג על שום קטע בהגדה, ולהיצמד לטקסט הכתוב, וכך האדם זוכה שכל השנה חייו יהיו מסודרים, לפי ה'סדר' הטוב והראוי (יש אנשים שסיפרו שסגולה זאת מאוד עזרה להם שחייהם יתנהלו כ'סדר', ולא בעקמומיות).

כף החיים נותן שתי עצות:
1) לפני כל חלק של ההגדה, להזכיר את כל חלקי ההגדה: קדש ורחץ כרפס...
2) לפני החלק שמתחילים, לומר פעמיים "ויהי נועם" וכך ראוי לנהוג.

סגולות מיוחדות בקטעי ההגדה

כל קטע בהגדה יקר מאוד, וחשוב להגיד אותו מילה במילה לפי הסדר, כי כל סיפור מההגדה מסוגל להוריד לאדם שפע רב. 

שתית ארבע כוסות: להשתדל להרגיש את השמחה בלב, ולהתחבר להרגשה עד כמה הקב"ה אוהב אותנו, השמחה פועלת ישועות.

בשתיית הכוס הראשונה, אומר הרבי מסלונים, שראוי לכוין על שלום בית, על זוגיות טובה, או על מציאת הזיווג.

"הא לחמא ענייא":כל אדם קיבל מכסת צער שהוא צריך לעבור, כאשר אדם מצטער בצער חברו, הוא מקרב את הגאולה, כי יש מכסת צער שצריך לעבור עד גאולת הפרט והכלל. כתוב בזהר הקדוש, שבליל הסדר הקב"ה בא לבקר כלים שבורים, ועובר ומנגב את דמעת העשוקים, שאין להם מנחם. ושהפרנסה תגיע בקלות ברוגע ובשפע ובלי מרירות – כפי צורכנו ורצוננו.

 הרב יגאל כהן מדגים: כך עורכים ליל הסדר

"כל דכפין": דכפין - מי שחסר לו, ולכן חלק זה מסוגל לפרנסה.

"ייתי ויכול": זהו זמן שממנו מושפע לאדם מזונות בשפע.

"כל דצריך": כל מי שצריך ישועה בכל תחום, יבקש מה שצריך.

"ייתי ויפסח": עת רצון שהקב"ה מרחם על האדם, ופוסח על העיכובים והקשיים שיש לו, ומברך אותו בכל מה שהוא מבקש כפי צורכו ורצונו.

לפני קריאת מה נשתנה

בחלק מההגדות, לפני "מה נשתנה" כתוב: "וכאן הבן שואל". הבן צריך לשאול "מה נשתנה", אומרים הצדיקים: "וכאן הבן שואל": מדובר בנו – הבנים! כדאי כאן לעצור ולבקש רק על דבר אחד שאנו רוצים, ממש בתמימות, כמו ילד קטן שמבקש מאבא, וברור לו שאבא רוצה לתת הכל! אבא רק מחכה שהבן יבקש מה הוא צריך ורוצה.

מה נשתנה: שירת 'מה נשתנה' היא סוד גדול בלילה זה. אומר האור החיים הקדוש: זו תפילה מאוד גבוה בהגדה, שניתן להתפלל בה, שהקב"ה יעשה שהלילה יהיה לאדם ישועה, ושזה יהיה הלילה האחרון שבו הוא אוכל מרור, ושחייו יהפכו לחיים רק עם טעם של שמחה.

בקטע זה לבקש על זרע של קיימא, למי שילדיו מיצרים לו, או על ילדים שילכו בדרך הישר, לבקש כאן על זיווג, או על שלום בית.

אמנם אנו רגילים במשך שנים רבות לשיר 'מה נשתנה', אך צריך לזכור, שניתן לקבל בשירה זו: המון ברכות וישועות בגשמיות וברוחניות, אהבת ה', ואהבת התורה ועוד... ולכן, יש לומר "מה נשתנה" ביתר שימת לב.

כנגד ארבעה בנים דיברה התורה: כותב ה"בני יששכר", יש כאן סוד נפלא, אם יש בבית בן שלא הולך ממש בדרך ה'. כשאומרים את המילה 'אחד' לומר אתה באריכות, כמו בזמן קריאת שמע, ולומר 'אאאאחד רשע' – ולכוין על "אחד" של קריאת 'שמע ישראל', ולחשוב על אותו הילד, באותו הרגע יורד על הבן המבולבל (הוא לא רשע!!!) עול מלכות שמים (לא לגלות לו), וזה מלביש אותו ביראת שמים.

"בתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו - ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו": מדוע מזכירים שאבותינו היו עובדי עבודה זרה? סיפור ההגדה מתחיל בגנאי וגומר בשבח, איך יתכן כזה מהפך? "ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו".

ועכשיו, בליל הסדר ברגעים אלו – ממש! הקב"ה מקרב אותנו לעבודתו, ומוציא מאתנו את כל השאלות והכפירות, ואפילו הכי דקות שיש לנו בלב.

ברגעים אלו, כל הקושיות שיש לאדם יכולות להגיע לפתרונן, ולהפסיק להתיש את מוחו וליבו בשאלות אמונה, כך שיוכל להתחיל לחיות את חייו עם רוגע ושלווה.

בלילה הזה, מאיר באדם אמונה שמיישבת קושיות שהציקו לו, הוא מתחיל להרגיש שאין קושיות, מכיון, שגם מה שהוא לא מבין, הוא לא חייב להבין, כי הוא מאמין שכל מה שהקב"ה עושה, הכל לטובה!

"ונצעק אל ה'": הרב אלימלך בידרמן מספר ניסים ונפלאות, כיצד ניתן לצעוק בחלק זה של ההגדה את כל בקשותינו, ולראות ישועות.

אכילת הכ'זית מצה' - 2 כזיתות ראשונות: ברגעים שאוכלים את שני ה'כזיתות' הראשונים מקבלים את כל ההשפעות הטובות של המצה, אכילה זו היא מצות אכילת מצה מדאורייתא, מסופר על רבי נחמן מברסלב שתפס והחזיק את המצה, ואמר: "כשאוחזים מצה ביד, אוחזים אלוקות ביד".

דוד המלך אומר, ש'מצה' ראשי תיבות: "מכל צרותי הוציאני" – אכילת מצה סגולה להנצל מכל הצרות, אמונה ורפואה וכו'.
אכילת 'מרור': סגולה גדולה לפרנסה (לבדוק היטב מתולעים), כשאוכלים את המרור, אפשר לחשוב עד כמה יש לנו קושי ומרירות בפרנסה, ולהרים עיניים לקב"ה, ולבקש

"הרי זה משובח": הלילה הזה 'משביח' את האדם, וכמה שיותר מספר את ניסי ה', כך, הוא עוקר מליבו כפירות. ומתווספת בו טהרה.

התקדמות רוחנית שדורשת יגיעה גדולה במהלך השנה, בלילה הזה מושגת בקלות.

השל"ה הקדוש: סגולה להנצל כל השנה מצרות וסכנות - הודיה פרטית

הודיה פרטית: כותב השל"ה הקדוש שהודיה פרטית בליל הסדר, היא סגולה להינצל במשך כל השנה מצרות וסכנות, בגשמיות וברוחניות.

"ענוים! הגיע זמן גאולתכם": מצוה בליל הסדר להודות על הניסים הפרטיים שהקב"ה עושה לנו, במילים אמיתיות ופשוטות ההודיה עושה לקב"ה הרבה נחת, כך האדם יותר מתחבר לבורא עולם, ונעשה מרכבה לשכינה (וקצת מתנתק מהבלי העולם הזה).

ניתן לומר נוסח זה: ריבונו של עולם, אני מודה לך שריחמת עלי, שהוצאת אותי מהמצרים שלי, מהמקומות הנמוכים שהייתי בהם... והעלית אותי...

העלית לי את המחשבות... דיבור... ומעשים... (שלושת חלקי הנפש), והבאת לי... ונתת לי... וזיכית אותי... ובזכות זה אני היום יותר: שמח, מאושר...ועוד... עד הנה עזרונו רחמיך, תשמע את תפילתי, ותמלא את משאלותי...

כולנו מסובין: בליל הסדר, יש כמה קטעים בהם צריכים להיות "מסובין". אומר רבי שמשון רפאל הירש, צריך לזכור שכל דור נשען על הדור הקודם, ולכן, החינוך הוא דבר שנשאר לדורות, וחשוב שהשלום ישרור בין הדורות – זה הזמן לשחרר את החמץ, שמחמיץ את היחסים בין בני המשפחה ושרשרת הדורות.

"אחד מי יודע": יש הבטחה, שכאשר אומרים "אחד מי יודע" מחזירים לחיינו את כל ה'סדר', בדברים שהרגשנו בהם בחיים 'אי סדר'.

אפיקומן: לשמירת האפיקומן מיוחסים הרבה סגולות לשמירה, להנצל מכל מיני גזרות, להינצל מגזלות, וכו'.

אומר בעל ה'מאור ושמש': "כשאוכלים אפיקומן, צריך לבקש על פרנסה ורפואה, כי אפיקמן, בלי האות וו' בגימטריא: 'רפא' שהוא פרנסה: פרנסת הנפש ופרנסת הגוף.

אפיקומן גימטריא "כן ירבה", ולכן, הוא סגולה לזרע של קיימא.

"שפוך חמתך": כשפותחים את הדלת באמירת 'שפוך חמתך' זהו אחד הרגעים הכי גבוהים של ליל הסדר, כותב על כך ה'חתם סופר': כשיעקב גנב את הברכות לעשו, זהו הרגע, שעשו עומד בפתח הדלת מול יצחק, ומגלה שיעקב 'גנב' לו את הברכות, וזועק: "אבא, לא השארת לי ברכה"? ולכן, זהו רגע עצום, שניתן לגנוב ברכות שאנו לא ראויים להם.

אומר האר"י הקדוש "שפוך חמתך": הקב"ה נכנס לביתו של האדם עם פמלה של מעלה כדאי לתת לחלק גאולה, הגאולה מגיעה לכל המשפחה, והשכינה יכולה לומר ח"ו, אין בבית זה 'כלי', לקבל את כל הישועות והמתנות שרוצים לתת למשפחה זאת משמים, ה'כלי' שלהם שבור.

מהו ה'כלי'? "אין לך כלי מחזיק ברכה אלא השלום" ולכן, חשוב שתהיה אווירה של אחווה ושלום, בין כל בני המשפחה.

נרצה: סיום ההגדה, להרגיש במוחש איך הקב"ה מרוצה מאיתנו וממעשינו, להודות ולבקש כל מה שרוצים...

אומר האדמו"ר מסלונים, ברגעים אלו ניתן לשנות כל דבר, כל מזל שנגזר עלינו – לטובה.

חצות הלילה, ליל שימורים: שעת רצון הכי גדולה! "נפתחו השמים ואראה מראות לאלוקים" מרגישים את הקדושה, לאחר הלילה הקדוש הזה, השמים פתוחים להמטיר לאדם ברכות וישועות לרוב, לבקש על הכל בגשמיות וברוחניות!

ליל הסדר, הוא לילה שאין בו שום מזיקים, ולכן, הוא נותן לאדם שמירה לכל השנה, כתוב בזוה"ר הקדוש, שאף אם נגזרה על האדם גזרה, בלילה הזה, ניתן לבטל כל גזרה שאינה טובה.

יהי רצון שנזכה לראות בביאת משיח צדקנו, במהרה בימינו, אמן!

חלק ב: סגולות כלליות לליל הסדר

"חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". עיקר היציאה ממצרים היא: רוחנית.

נשמות כלל ישראל היו שם, ולכן בלילה זה ניתן להגיע להשגות נפלאות באמונה, ולקבל ישועות, ולכן צריך לעורר את הלב לאמונה, ולדמיין שכל מה שקורה בליל הסדר קורה לנו ברגע זה – ממש.

"כאילו הוא יצא" – יצא מהמיצרים האישיים

מצוה לדמיין בליל הסדר, וכמה שיותר... לדמיין את כל החלומות שלנו... את כל הרצונות שלנו, לראות אותם מתממשים מול עינינו – ממש!

לדמיין כמו יוסף הצדיק, להיות 'בעל החלומות'...

כאילו הדברים כבר קרויים במציאות, שהרי 'אין מעצור לה' להושיע אותי בלילה זה', אז ניתן להרגיש, כאילו כבר נושעתי: אני בריא שמח ומאושר, אני עובד את הקב"ה עם תענוג ואור בנשמה, אני נשוי ויש לי שלום בית, יש לי פרנסה בשפע ובקלות, יש לי ילדים (כמה?), והילדים שלי הכי מקסימים בעולם (קשה?) אני הכי מצטיין בישיבה... אני האמא הכי טובה בעולם... ועוד ועוד...

עד שהאדם מרגיש את הרגשת החירות - ממש!

כדי להצליח בכך יש להשתמש בחמשת החושים, וכל הערב להתנהג בחירות אמיתית, ולהרגיש את השמחה כאילו עכשו הוא יוצא ממצרים - מהמיצרים האישיים לו.

כשאין דרך לישועה – ליל הסדר הוא הישועה

אומר הבעל שם טוב הקדוש על הפסוק: "לא תירא כי ה' אלוקיך עמך המעלך מארץ מצרים" כשהקב"ה הוציא את ישראל ממצרים כאשר הם היו שקועים במ"ט שערי טומאה, ולא היה אפשרות להוציא אותם משם, אלא, שהקב"ה חתר חתירה תחת כיסא הכבוד, וגאלם משם.

וזהו פתח לדורות שהקב"ה פתח לכל אחד מישראל, שיוכל להיגאל גם אם אין סיכוי עפ"י דרך הטבע, או מהמקום הכי נמוך (עפ"י נתיבות שלום פר' בא).

הארות עצומות יורדות לאדם בלילה זה

ליל הסדר – יורד על כל אדם הארה עצומה מהשמים בעוד טרם האדם מתעורר מעצמו.

כדי שהאדם יעשה שינויים בחיים, מבקשים מהאדם 'התעוררות דלתתא' (שהוא יתעורר תחילה), ואז הוא יקבל 'התעוררות דלעילא' (סיוע משמים לרצונו).

בליל הסדר, הסדר הוא הפוך!

הקב"ה שולח אור עצום של התעוררות משמים, עוד לפני שהאדם מתחיל להתעורר, הקב"ה מרים את האדם - אל על.

מסופר על מרים אחות משה רבינו, ששמה אותו בתיבה: "ותיצב אחותו מרחוק".

אחותו - זאת השכינה, שעוכבת בליל הסדר אחרי כל אחד מרחוק, מתי היא כבר תוכל לתת לו את בקשותיו ולהוריד ולהשפיע לו שפע עצום משמים.

שפע של: רפואה הצלחה פרנסה זיווגים ילדים, ועוד ועוד, רק להיות פתוחים לקבל את ההארות של הלילה הזה...

להתפלל לפני ליל הסדר: לזכות להרגיש את האורות של ליל הסדר, לבקש על כלל ישראל את כל הישועות, שידוע, שכל מי שמבקש על חברו, נענה תחילה, והכל במתנות חינם רק מטובו וחסדו של מלך העולם.

אומר הבעל שם טוב הקדוש, אכילת המצה שמורה, מחזקת לאדם את הדעת, שבני ישראל היו במצרים חסרי דעת, וכשהם יצאו ממצרים, נצטוו לאוכל את המצה, וע"י המצה הם הגיעו לאמונה האמיתית, ע"י המצה האמונה התקבעה יותר בליבם.

הענין מובהר עפ"י האר"י ז"ל שאומר: "אין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן" (ברכות מ'),כך המצה שהיא מחמישה מיני דגן, ממשיכה דעת אלוקית לכל אחד מעם ישראל בליל הסדר.

הקב"ה פסח על הבתים – ויפסח עתה על צרותינו

אומר רבי ברוך ממז'יבוז': "פסח" – פסח, על שום שהקב"ה פסח על בתי אבותינו.

בד"כ הקב"ה אומר לאדם "פיתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם", תביא משהו קטן, ואני אתן לך המון.

בליל הסדר הקב"ה אומר לאדם: אל תביא לי כלום! רק תבוא, תשב תספר את הניסים שעשיתי ביציאת מצרים - ככה בפשטות תאמין! ואני כבר אביא לך המון מתנות וישועות.

הקב"ה רוצה להוציא כל אחד מאיתנו מכל קשייו וצרותיו, הוא מוכן לדלג על הפתחים, בלי שנפתח לו שום פתח, רק נשב בלילה הזה – ברצינות.

חשוב לדעת: כל הלילה הזה, הקב"ה יורד לכל משפחה עם פמליה של מעלה, מביט ומקשיב לכל אחד, איך הוא מתייחס לסיפורי ההגדה, איך הוא מספר את ההגדה, ולפי זה פוסק לו שפע, לא מבקשים מהאדם דיבורים גבוהים, רק לספר את הניסים שהתרחשו – ולהאמין באמיתותם.

"וירעו אותנו המצרים"

'מצרים' הצרו לאבותינו על הנפש, כך, גם המיצרים שלנו מכניסים אותנו לניסיונות של אמונה.

האדם מקבל בליל הסדר כוח שמימי עצום, להסתכל במבט חיובי על מאורעי חייו, והאדם רואה את הקב"ה בראי האמונה, הוא מבין שהכל נעשה לטובתו.

הלילה הזה מסוגל להכניס לאדם אמונה, והשלמה שמסלול חייו, הוא הכי טוב עבורו.

להגיב בשלווה ורוגע על אף הניסיונות

במהלך כל הלילה הזה יורד לכל אדם שפע גדול מהשמים, יצר הרע לא מסוגל ל'מפרגן' זאת לאדם, ולכן, חשוב מאוד, לא לכעוס, לא להקפיד לוותר... ומי שעומד בניסיון? יורד לו עוד יותר שפע...

אין לאדם שום השגה או מושגים מה ניתן לקבל בלילה הזה, יכול להיות שאליהו הנביא נוכח עכשו בביתך, ואתה לא יודע...

חשוב להיות בשמחה "כי בשמחה תצאון" – תצאו מהמיצרים ותקבלו את כל הישועות שאתם מחכים להם.

הפכת מספדי למחול לי – רק שמחה!

בלילה הזה יורדת לעולם שמחה רבה, "קץ שם לחושך" – הלילה הזה מסוגל לסלק כל חושך שיש בחיי האדם! לא לפספס!

ולכן, ניתן יותר בקלות להתנהל מתוך שמחה שירה והודיה, שזכינו לעבוד למלך רם ונישא גדול ונורא, נרגיש את הזכות להיות קרובים לאבינו שבשמים, ומי שעובד את ה' בשמחה, מאיר בו אור נפלא, שלא יעזוב אותו, ויראה בזכותו ישועת. וקרבת אלוקים כי טוב. וביום ההוא יכירו כל גוי הארץ "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".

סיפור שקרה בימי האר"י הקדוש – שטמון בו סוד גדול: החיד"א הקדוש אומר, שסוד גדול לספר את הסיפור שקרה בימי האר"י הקדוש:

פעם אחת בימי האר"י הקדוש נכנס דיבוק באשה אחת, קרובי משפחתה לקחו אותה לאר"י הקדוש, אך מכיון שהיה טרוד, הוא הפנה אותם לרבי חיים ויטל (המהרח"ו), ואמר לו ע" איזה יחודים להוציא מהאשה את הדיבוק.

המהרח"ו נכנס לבית האשה, וכשראתה אותו האשה, היא מיד סובבה את פניה לקיר, הוא שאל אותה מדוע?

והדיבוק ענה: אני לא מסוגל לראות את פני קודשו.

שאלו המהרח"ו מה חטאת?

ענה: המון המון חטאים... יש דין ויש דין, העולם הוא לא הפקר, ואני נע ונד, ולכן, נכנסתי באשה זו (שאפילו לגהנום לא יכלתי להכנס).

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ולמה נכנסת באשה הזאת?

ענה: פעם אחת היא רצתה להדליק אש, לקחה שתי אבנים הקישה אותם זו בזו, והאש לא נדלקה, היא התרגזה, וזרקה את האבנים בכעס ואמרה, איזה משפט לא מכובד, משהו עם המילה רוח... ובאותו הרגע קיבלתי רשות משמים להכנס בה.

שאלו המהרח"ו: כזה צער על כזה מעשה?

ענה הרוח: היא לא אשה כל כך בסדר, למה?

בליל הסדר, כאשר ילדיה מספרים את ניסי יציאת מצרים, היא היתה קצת מלגלגת... ולא מתייחסת לדברים ברצינות, ואפילו חשבה ח"ו שלא כל הסיפורים אמיתיים, ולכן, קיבלי רשות להכנס בה, ולצער אותה.

שאל אותו המהרח"ו, אם מהיום היא תקבל על עצמה להאמין בכל ניסי יציאת מצרים וקריעת ים סוף, האם תסכים לצאת ממנה? והרוח הסכימה. האשה קיבלה על עצמה להאמין בכל נפלאות ה' יתברך, והמהרח"ו הוציא ממנה את הדיבוק.

החיד"א הקדוש אומר: סגולה גדולה לספר סיפור הזה בליל הסדר, כדי שיתאמת בלב כל אדם מישראל שכל מה שמספרים בליל הסדר, הכל אמת ויציב.