פרשת השבוע

פרשת שמיני: רזם וסודם של כל השמיניים

פרשת השבוע היא תחילת סדרה של שמיניות רבות, הן בפרשתנו עצמה והן בפרשיות הבאות עלינו לטובה. הרב מנחם ישראלי בטורו השבועי על פרשת השבוע (פרשת שבוע)

מנחם ישראלי | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

פרשת השבוע היא תחילת סדרה של שמיניות רבות.

פרשת 'שמיני'.

פרשת תזריע "אשה כי תזריע וילדה זכר.. וביום ה'שמיני' ימול בשר ערלתו".

פרשת מצורע במשך העליה הראשונה "וביום השמיני יקח שני כבשים..."

פרשת אחרי מות מלבד זאת שמיתת בני אהרן הייתה ביום השמיני הפרשה מספרת על הלכות יום הכיפורים שהוא היום השמיני לפי המשנה ריש יומא "שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו".

רבי אפרים מלונטשיץ בעל ה"כלי יקר" מבאר את משמעות הדברים כך: התורה קידשה לא רק את השביעי אלא גם ובעיקר את השמיני.

העולם נברא בששה ימים, אך הייתה חסרה המנוחה. "באת שבת באת מנוחה", השביעי - שבת קודש - מסמל את שלימות הטבע.

מגיע היום השמיני ומוציא אותנו אל על, אל מה שמעבר לטבע.

הימים בהם אנו נמצאים - ימי ספירת העומר, בין פסח לעצרת - גם הם קשורים אל השמיני.

כל מהות הספירה היא כדי לטפס ולעלות מן השבע שבתות לקראת היום החמישים שהוא תחילת השבוע השמיני (כידוע שבזמן המקדש היו ששה ימים שאחרי חג השבועות "ימי תשלומין" להביא קרבן "עולת ראיה" של חג השבועות).

הוראת הדברים לגבינו: הקב"ה מצפה מאיתנו שנתעלה ונתרומם מן הטבע-השבע ונעלה אל הקדושה-התורה שמעל וקדמה לעולם.

"דרך ארץ קדמה לתורה". יש מי שלוקח את המימרא הזו כדי לנגח את החרדים לדבר ה', בטענה שאין להם דרך ארץ.

טענה זו נשענת בדרך כלל על בסיס תפיסת עולם מעוותת החושבת שחז"ל רצו להורות לנו ש"דרך ארץ" חשובה מן התורה.
ןלא היא.

הוראת הדברים היא הפוכה לגמרי. ה"דרך ארץ" היא ההקדמה וההכנה לתורה, כדי לעלות אל התורה הקדושה צריך לעלות ולטפס על סולם הערכים המכונה "דרך ארץ" המבואר בפרקי אבות "מילי דחסידותא".

אך התורה עצמה היא הרבה ומעל ה"דרך ארץ".

וכפי שאמר אחד הצדיקים:

לכל ספר יש הקדמה.

מה ההקדמה של הספר תורה?

"דרך ארץ".

לאידך ישנה טעות הפוכה שכיון שהתורה הינה מעל ה"דרך ארץ" אפשר להסתפק רק בה "ובכלל מאתיים מנה". גם זה טעות, אף היא קשה מן הראשונה.

טעות זו חוץ מזה שהיא טעות בהבנת מהות התורה, היא גם מייצרת חילול ה' ומשניאה את התורה על המוני העם.

מהות התורה "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ו"כל התורה לא ניתנה אלא לשום שלום בעולם".

בספר "שמועות וסיפורים" מספר הרב החסיד רבי רפאל נחמן הכהן שפעם בעל התניא למד בחברותא, ותוך כדי הלימוד הגיעו זוג ניצים. הפסיק בעל התניא מתלמודו ונפנה להשכין שלום ביניהם. כשחזר אל לימוד תמה החברותא: היאך כבודו הניח את לימוד התורה בשביל זוג הניצים, הרי אמרו חז"ל "תלמוד תורה כנגד כולם"?

ענהו הרב בעל התניא:

טעות קשה בידך, אמנם קראת את המשנה הזו (משנת "אלו דברים") שוב ושוב ושוב אך מעולם לא למדת אותה נכון.
החברותא של הרבי בעל התניא הזדעק וטען:

מה יש להבין לא נכון? המשנה אומרת אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא... ומסיימת ב"תלמוד תורה כנגד כולם".

השיב הרבי: נכון שהמשנה אומרת "תלמוד תורה כנגד כולם", אך לא למדת ולא הבנת את המשנה נכון, כי לא שמת את הפסיק במקום הנכון. וכך אומרת המשנה: "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים... ועיון תפילה" (פסיק) "והבאת שלום שבין אדם לחבירו ובין איש לאשתו ותלמוד תורה כנגד כולם". כלומר: שלושת הדברים האחרונים במשנה, הם שלושתם כנגד כולם.

אמנם זהו חידוש מחודש ועצום בהבנת המשנה, אך לומדי התורה האמיתיים שהצטיינו באהת ישראל שלהם ראו בהסבר זה את הדבר הכי הכי פשוט.

הנה דוגמא נוספת מרב

פשוט אי אפשר לטפס אל על ולהיות ברקיע השמיני, בלי להיות ביחד עם כל עם ישראל.

הגמרא (ברכות סג: מכות י.) דורשת "חרב אל הבדים ונואלו" - הבדים אלו הם הלומדים תורה לבד בינם לבין עצמם, תלמידים אלו ראויים למות בחרב. ולא זו בלבד אלא ש"נואלו", בלימודם הם לא מוסיפים חכמה אלא טפשות.

ונחזור לשמיני המקודש:

כפי שציינו גם המספר 50 קשור למספר 8 שהרי הוא בא לאחר שבע שבעיות.

שני ספרות אלו יוצרים לנו את המילה "נח".

ואם תרצו: "חן". (סוף פרשת בראשית מסתיימת במילים "נח מצא חן")

מהו "חן"?

הגמרא במסכת מגילה אומרת שאסתר ירקרוקת היתה.

אז למה אחשורוש אהב אותה?

כי היא מצאה "חן" בעיניו.

כלומר: "חן" זוהי אהבה בלתי מוסברת.

וכלפי זה אנו אומרים בתפילת ראש השנה "וגם את נח באהבה זכרת" (זכרונות).

כרגע אנו צועדים בתוך שבעת השבועות, בעבודת המדות, ובלימוד פרקי אבות.

בדרך אל השמיני, הוא יום החמישים, חג השבועות.

ואם תרצו פרשת אמֹור היא המשך הסדרה של השמיניות, שבה מסופר על ספירת העומר וחג השבועות.

בדרך כלל מציירים את שמאי הזקן כקשוח משהו, אז זהו שכאשר לומדים פרק א מפרקי אבות מגלים ש"שמאי אומר עשה תורתך קבע (אברך כולל? אולי) אמור מעט ועשה הרבה (גמחים) והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". זה שמאי הזקן.

אז לא מיבעי שהלכה כהלל משמאי ו"הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".

אלא אפילו שמאי הזקן שטוען "עשה תורתך קבע" גם הוא מסכים ש"הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות".
זוהי ההכנה הראויה למתן תורה.

הרבי מליובאוויטש מבאר שגם ההקדמה לפרקי אבות היא משנת "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". משנה זו באה להעניק לנו משקפת חדשה על כל יהודי ויהודי, שכל יהודי הוא בבחינת "נצר מטעי מעשה ידי - של הקב"ה - להתפאר".
בדגש על "כל ישראל", כל יהודי, גם יהודי הכי נמוך, קל שבקלים, גם הוא "מלא מצוות כרימון".

יה"ר שנאמץ לעצמנו משקפת זו בימים הקצרים שנותרו עד הגאולה האמיתית והשלימה.

------

שבת מברכים אייר.

מנהג קהילות רבות לומר את כל התהילים בשבת מברכים.

בעידן הקורונה בפרט ראוי להרבות באמירת תהלים, ובפרט בתקופת הבידוד שיש הרבה זמן כי נמצאים בבית.
ויה"ר שיבנה בית הקדש במהרה בימינו" ונזכה לאכול (לפי כמה דעות) קרבן "פסח שני" עוד השנה.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר