אאא

איש האשכולות, מלא וגדוש בניחוחות שונים, גיבור כארי, תלמיד חכם וירא השם מרבים, הוא האיש שהיה ואיננו, ותיבות 'בא בימים', זוהי הגדרה ממצה לדמות שכזו.

כל ימי שנותיו מלידתו ועד גדולתו, מה שפעל במעשיו ובצדקותיו הגלויים ושאינם, ובקרבתו לגדולי ישראל, עוד ימלאו ספרים עבי כרס... אולם במה שנוגע למפעל חייו, לפני 45 שנה הכל התחיל.

הציבור הספרדי בני עדות המזרח היה בתחילת פריחתו, קטן, חלש וחסר חוט שדרה, ובמילה אחת, כבוי.

או אז מי האמין שאי פעם יוכל הציבור הקטן והצנוע, המכונס בתוך עצמו והמבויש, ציבור שמעולם לא חווה הנהגה ישראלית ולא היה בפרונט, להפוך לישות קיימת מרשימה ומפעימה.

כך זה קורה כאשר לפתע קם לו אדם בן תורה בכל הרמ"ח, מלא רוח, חדור מוטיבציה, לא שואל אף אחד ולא מבקש רשות מאף גורם, מקבל ברכת גדולים ואץ רץ לדרכו, כשכל כולו להט של עשיה, להקים, לבנות, להאדיר ולהעצים בתוככי בני ברק, במרכזה, בנינים אדירים מלאים וגדושים בחינוך אמיתי טהור ומוצלח!!! עם אלפי אלפים של תלמידים לדורותיהם.

מוסדותיו המפוארים מכל בחינה אפשרית אותם הקים בעשר אצבעותיו, מאז כן עתה, מהווים מודל לחיקוי מוצלח לכל הרוצה יופי פנימי וגם חיצוני, גם אצילות מערבית וגם חמימות מזרחית לכל דבר שבקדושה. הוא לא התפשר על רמה לימודית גבוהה, אך גם על רמת מלמדים גבוהה, לא רק דידקטית אלא גם ובעיקר רוחנית.

מי שלא הכירו, לא יוכל להבין ואף לא לדמיין, שילוב כה נדיר שהיה אצל היהודי הזה:

אדם שרגליו היו מאוד על הקרקע, אך ראשו אי שם בשמים

אדם שחי את ההווה וכולו הוד והדר של ימים עברו

אדם ששילב תקיפות מחד ורוך מאידך

אדם שדרש בכח ובגבורה ומצד שני העניק בנדיבות

אדם שכל כולו רצינות, אך כשצריך מָלא שחוק וחיוך עם גדול וקטן

אדם שלא חת מאיש, אך פחד נורא מבוראו

אדם שהיה גיבור מול כל נברא, אך חלש ומלא אימה מול חכם שבישראל

אדם שהסתפק לעצמו במועט ופשוט, אולם פיאר ושכלל מה שקשור לכבוד שמים

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אדם שידע לשתוק בענייני עולם, אולם ידע לזעוק בקנאתו לבורא

אדם שהאכיל את כולם מַטְעמים שונים ולעצמו הסתפק בלחם צר ורק מהבית

אדם שוויתר על כבודו וביזה עצמו על התורה, אך שמר מכל משמר על כבוד שמים

אדם שהתנהל כל חייו כסוחר ממולח של הפסד מצווה כנגד שכרה

אדם שלחם במלחמתה של תורה כנלחם על חייו

זהו האיש ואלו המילים הפורצות ברגעים אלו של שמיעת הבשורה הנוראה, האיש שזכינו לגדול אצלו עוד מהמחזור הראשון, לספוח את כל התורה והיראה הטהורה שלא וויתר עליה בקוצו של יוד.

אוי, 'מי יתן לנו תמורתו', זוהי לא קלישאה, כי זה האיש, אין חליפתו!

החותם בצער עמוק על דמות קמאית שנעלמה

תלמיד, אחיין, חברותא

רחמים זיאת קצין