דף יט
*ר' ירמיה אר"א. *גהנם. *בעי אביי מרבה.
א. שמועות ר' ירמיה בר אלעזר 1. מצינו לשון דיו לגבי דיומדין במשנתינו, דיופרא בפירות שעושה פעמים בשנה, ופרצוף לגבי אדה"ר. 2. אדה"ר מאה שלושים שנה היה בנדוי וישב בתענית ופירש מאשתו והעלה זרזי תאנים על בשרו, ואז הוליד רוחות ושדים בשכבת זרע שראה לאונסו. 3. אומרים בפני האדם רק מקצת שבחו ולא כולו, ויליף שנח היה צדיק תמים וה' אמר לו רק שהוא צדיק. 4. היונה אמרה לה' עדיפים מזונותי מרירין כזית ובידך, ממתוקין כדבש ותלויים ביד בשר ודם. 5. בית שבלילה אין נשמעין בו ד"ת נשרף. 6. מיום שחרב ביהמ"ק, דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות שנאמר תהלל יה. 7. נתקללה בבל וגם שכניה, ובשומרון נתברכו שכניה. 8. מלך בשר ודם אם אדם נתחיב נותנים חכה בפיו, אבל מדת הקב"ה שהאדם שותק ואף מהלל ודומה כמקריב קרבן, ופושעי גויים אפילו על פתח גהנום לא חוזרים בתשובה, אבל בישראל אברהם אבינו מקבלם. 9. יש לגהנום שלשה פתחים, במדבר בים ובירושלים.
ב. שמות גהנם 1. שאול. 2. אבדון. 3. באר שחת. 4. בור שאון. 5. טיט היון. 6. צלמות, וכולהו ילפינן מקראי. 7. ארץ תחתית, גמרא. 8. גהנום, גיא בעסקי עריות. 9. תפתה, למתפתה ביצרו. 10. תוס' קשיא מעלוקה, וי"א דהוא שם חכם.
ג. איבעיות אביי מרבה 1. האריך בדיומדין כשיעור פשוטין לפי ר"מ, ומייתי דתנן ובלבד שירבה בפסין לל"ק אין ראיה ולל"ב יש מכאן ראיה דדיומדין עדיפי. 2. כיצד מתקן פסין שהם יותר מי"ג אמות ושליש אליבא דרבי יהודה, ומייתי דקאמר על יותר בית סאתים שהם מחיצה, ודחי דקאמר שיש עליהם תורת מחיצה לפיכך פרצותיהן בעשר אמות. 3. תל המתלקט עשרה טפחים לגובה בתוך ארבע אמות לאורך, תלוי במחלוקת תנאים האם אבן עגולה כשירה דאמרינן תרי רואין לחקוק ולחלק או דאמרינן רק חד רואין. 4. האם חיצת הקנים שיש בה לבוד כשרה לפסין, ומייתי דמכשרינן במחיצת הקנים ודחי דלמא זו גורדיתא דקני ותרי גווני אילן. ולל"ב בעי על גורדיתא דקני ומייתי מחיצת הקנים, ודחה דלמא זהו קנים שע"י לבוד ותרי גווני גדר. 5. חצר שראשה נכנס לבין הפסין מותר לטלטל ביניהם, ובשני חצירות כשלא עירבו אסורין ובעירבו פליגי אי גזרינן שיתירו בעלמא מבוי שעשוי כעין פסין, ולר"ה שרי רק בנפרצו החצירות זה לזה. 6. יבשו מים בשבת אסור מכיון שהמחיצה נעשתה עבור המים, ובבאו מים בשבת שרי כדין מחיצה שנעשית בשבת דבשוגג מותרת לגמרי ורק במזיד מחמרינן דאסור לזרוק אליה מרה"ר וגם אין לטלטל בתוכה.
שאלות לחזרה ושינון
דף יט
א. שמועות רבי ירמיה בר אלעזר (9)
ב. שמות הגהנום (10)
ג. איבעיות אביי מרבה בפסין (6)
דף כ
*הזורק לפסין. *ראשו ורובו ובפרה.
א. הזורק מרה"ר לפסי ביראות חייב, במאי איירי והקמ"ל 1. להו"א קשיא פשיטא דמזה שמותר לטלטל בתוכה ש"מ דהויא רה"י גמורה. 2. שעשה ברה"ר כעין פסי ביראות וזרק לתוכה, וקשיא דה"נ פשיטא דהויא רה"י מזה שהותרו פסי ביראות. 3. למסקנא בבקעי בה רבים, והקמ"ל דלא אמרינן רבים מבטלי מחיצתא, ואשמועינן כאן דהכי סבירא ליה.
ב. אדם ששותה מים ברשות אחרת צריך שיכניס ראשו ורובו לשם, ובעי לגבי פרה כשמחזק אותה ומחזיק את הכלי לל"ק האם צריך ראשה ורובה, ולל"ב בעי האם סגי ראשה ורובה. והשמועות 1. במשנתינו ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה בפנים ושותה, מוקי שמחזיק רק את הכלי ולא את הפרה, והא דאמרינן שאסור זהו באבוס שדינו כרה"י המונח ברה"ר וראשו האחד נכנס לבין הפסין וגזרינן שמא יראה שהאיבוס התקלקל ויבא לתקנו ולהכניס מרה"ר לאיבוס שהוא רה"י, אבל לא גזרינן שמא יחזיק בידו את הדלי ויכניסו לאיבוס מכיון שנמלך פטור ובשעה שהגביה לא התכון להוציא. 2. גמל שראשו ורובו בפנים אובסין אותו מבפנים ש"מ דבעינן ראשה ורובה, ודחי דשאני גמל הואיל וצוארו ארוך. 3. בהמה כנ"ל, ודחי דלמא מדובר דווקא בגמל.
שאלות לחזרה ושינון
דף כ
א. החיוב בזורק מרה"ר לפסי ביראות (3)
ב. המח' אם צריך ראשה ורובה בהשקאת פרה, והשמועות (3)