אאא

דף כג

*הלכתא בפסין. *שיעור קרפף. *נזרע וניטע.

א.     עושין פסין לת"ק לבאר מים חיים, לר"ע אף לבור של רבים, ולר"י בן בבא רק לבאר של רבים, ההלכה שפסק שמואל ואמאי איצטריך 1. הלכה כר"י בן בבא, למעט באר של יחיד. 2. הותרו פסי ביראות רק לבאר מים חיים, למעט בור הרבים.

ב.     שיעור קרפף ע"מ לטלטל בתוכו 1. לרבי יהודה בן בבא קרפף שבעים אמה ושיריים המוקף מחיצה בגובה עשרה טפחים מותר אם יש בו שומירה או בית דירה או שסמוך לעיר, ונקטינן לשון ועוד מכיון שהוסיף עוד הלכה לחומרא ולא הפסיקוהו רבנן במילתא אחריתי. 2. לרבי יהודה סגי אף בבור שיח ומערה. 3. לר"ע שבעים אמה ושירים בלא תוספת. 4. לת"ק דלעיל דף יח אף ריבוע דרבנן שהוסיפו על ההיקף פחות מב' שלישי אצבע דבכדי לקבל ריבוע של בית סאתים מחלקים חמשים על חמשים אמה לחמש רצועות של עשר על חמישים ונותנים מסביב בכל צד ומהרצועה החמישית נותנים עשר על עשר לקרנות, ובשאר מקיפים הכל בשני טפחים ונשאר להיקף נוסף פחות משני שליש אצבע. 5. לרבי אליעזר שרי אף אם ארכה יתר על רחבה, עד פי שנים. 6. לר' יוסי שרי אף אם ארכה יותר מפי שנים ברחבה. 7. לרבי אליעזר בשם ר"א שרי אפי' בית כור, וכן קאמר דהמבטל רשות ביתו אסור לו ומותר להן, ושיוצאין בעקרבנין למרור ולא מצא לו חבר. 8. לחנניא ארבעים סאין שרי דילפי מאיסטרטיא של מלך, והלכה לקולא כר"ע דא"צ שומירה וכר' יוסי דא"צ מרובע.

ג.      קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה, אם נזרע רובו ה"ז כגינה ואסור ואם ניטע רובו ה"ז כחצר ומותר ופליגי אם צריך שיהיו עשוין איצטבלאות. והמחלוקת 1. להו"א בזרע רובו אי הוי בית סאתים שרי וכר"ש הסובר שחצר וקרפף הוו רשות אחת, ודחי שהחצר בטילה כלפי הקרפף שהוא הרוב וא"כ הוי קרפף יותר מב"ס ואסור. 2. נזרע מיעוטו דשרי זהו דווקא בפחות מב"ס אבל אי הוי ב"ס אסור, וכרבנן האוסרים לטלטל מגינה לקרפף. 3. נזרע מיעוטו אי הוי ב"ס הוי וכר"ש, ורק ביותר מב"ס אסור.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.    המח' לאיזו באר עושין פסין, הלכתא ומאי קמ"ל (2)

ב.    הדיעות בהיתר קרפף ע"מ לטלטל בתוכו (8)

ג.     המח' בקרפף שניטע ובמאי פליגי (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com