החברה החרדית איבדה את חוש הטעם והריח // דעה

אינני מדבר על הקיטוב והשנאה הנוטפת בין המגזר הכללי לחרדי.

אינני מתייחס כלל לאכיפה הסלקטיבית של גורמי האכיפה שאמורים לשמור על ביטחונם של האזרחים ועושים את ההיפך הגמור.

אני מתייחס להשתלחות הנפשעת של צעירים ו"מייבינים" שונים בהנהגות גדולי ישראל.

כל דרדק הופך למאן-דאמר ומרשה לעצמו לדבר סרה על מנהיגי העדה הקדושה שבעיניהם הצופיות מנהיגים כל אחד את עדתו.

• • •

אפתח בסיפור חסידי שמאוד אהוב עלי, אותו סיפר המשפיע החב"די הרה"ג ר' מנחם מנדל פוטערפאס ז"ל: ר' שמואל היה חסיד של ה'צמח צדק' מליובאוויטש זצוק"ל.

באחת מנסיעותיו של ר' שמואל לרבו הצטופף בעגלה יחד עם חסידים של מחצרות שונות

במהלך הדרך עסקו כל אחד בענייני עבודת ה' ובלימוד תורה וחסידות.

תוך כדי נסיעה העלה אחד החסידים הצעה כי כל חסיד יספר סיפור מופת על רבו. לאחר מחשבה קלה הסכימו יושבי העגלה עם ההצעה וכך אחד אחרי השני החלו החסידים מספרים אותות ומופתים מרבותיהם. האחד סיפר על תחיית המתים שראו אצל רבו. השני סיפר על רוח הקודש ממשי שנגלה אצל רבו. האחר תיאר בהתרגשות אודות ישועה שזכו אצל רבו בניגוד גמור לדרך הטבע, וכך דלו מאוצרותיהם החסידים סיפורי מופתים.

לאחר שסיימו את סיפוריהם וההתרגשות ניכרה בעיניהם, פנו אל ר' שמואל ואמרו לו: הבה נשמע סיפור מופת על רבך הגדול.

פתח ר' שמואל ואמר: הרי יודעים אתם כי עשיר גדול הייתי. את עושרי הרב הרווחתי מעסקי עצים וחכירת יערות. משפחות רבות התפרנסו בכבוד באמצעות עסקיי המסועפים. יום אחד קיבלתי הצעה עסקית מפתה מאוד. אולם כגודל הסיכוי כך הסיכון. אילו העסקה תצליח, הרי שנכדיי יזכו לשבת באהלה של תורה ללא דאגות של פרנסה. מאידך, אם העסקה לא תצלח, הרי שגם לי לא יהיה מה לאכול

כבכל התלבטות שהייתה נקרית לפני. רוחנית ואף גשמית, גם כעת פניתי למורי ורבי ושטחתי בפניו את ההצעה על שלל השלכותיה

לאחר מחשבה השיב לי הרבי לבצע את העסקה כשהוא מברך אותי להצלחה. אכן ביצעתי את העסקה כפי שהורני רבי, ונחלתי כשלון עד שהפסדתי את כל כספי, וכפי שהנכם רואים, אני נוסע עמכם בעגלה, ולא בכרכרה מפוארת כפי שהייתה לי בעבר. ובסיימו את דבריו, התמלא בשתיקה.

הביטו שאר החסידים האחד על השני בתמיהה, עד שאחד הנוסעים אזר אומץ ושאל: אבל איפה המופת?

או אז השיב ר' שמואל את תשובתו, ותשובתו זו מלמדת אותנו דרך אמת בחסידות ופרק בהתבטלות לרב לאדמו"ר

"המופת הוא שנשארתי חסיד של הרבי"

• • •

המשנה באבות פותחת "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה"

משה רבנו קיבל את התורה הקד' ומסרה ליהושע ממשיכו. משה ויהושע היו צינורות בודדים להעברת התורה, לאחר שיהושע מסרו לזקנים והם העבירוהו הלאה, עברה התורה דרך משפכים שונים. מאז ועד היום התורה ממשיכה לעבור מדור לדור, כאשר רב מוסר לתלמידו בדרך שלמד מרבו ותלמיד מעביר לתלמידיו הלאה ובידוע הוא שיש שבעים פנים לתורה. ועל כל פן ופן ישנם הסברים ופרשנויות שונות.

כיום, לאחר גלויות רבות, שומרי התורה והמצוות מחולקים לעדות ומגזרים. קהילות ותתי קהילות ולכל אחד יש את רבותיו ומנהיגיו כאמור "דור דור ודורשיו"

מחלוקות היוו כר פוריה לפרשנויות וסברות בתפיסת ההלכה הנלמדת והנפסקת.

בכל תחום מחיי היהודי השומר תורה ומצוות קיימים מחללוקות ופסיקות שונות, כאשר כל פוסק נשען על אריות התלמוד גאוני עולם ועמודי ההוראה לאורך הדורות.

בטומאה וטהרה. בכשרות. בהלכות שבת.

בעלי המחולקת המפורסמים ביותר הם 'בית-שמאי' ו'בית-הלל', ועם זאת אומרת הגמ' ביבמות יד' ע"א: תא שמע: 'אף על פי שאלו אוסרים ואלו מתירים, לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי'

המחלוקת קיימת והיא כאן בשביל להמשיך ללוות אותנו, אך שומה על כל צד לכבד את הצד האחר ולהפנים כי כל אחד מחוייב לרבותיו.

• • •

לצערי, ההתנהגות במציאות הנוכחית מזכירה את אותם נערי שוליים (לפעמים הם גם מבוגרי שוליים) שבעידן הבחירות מדברים סרה ופותחים את פיהם בזלזול כנגד רבני המפלגה הלעומתית.

כאשר זכה עם-ישראל והסנהדרין היא זו שקיבלה הוראות והנהגות, הרי שכל העם היה מחוייב לציית להוראת הסנהדרין

אך אנו בגלות ואין לנו סנהדרין, ועבור כל אחד ואחד מעם-ישראל מורו ורבו הוא בבחינת הסנהדרין שלו.

אם מורי ורבי יאמר לי לעשות או לא לעשות, הרי שאני מחוייב לו לחלוטין, גם אם אלף ואחד רבנים יגידו אחרת.

אני מחוייב לשמוע למורי ורבי. נקודה.

לאורך כל התקופה התייעצתי עם מורי ורבי ועשיתי ככל אשר ציווני. הסתגרתי כשנאמר, ויצאתי כשהורה לי. השגרה שלי הפכה להיות תלויה באמונת חכמים גם כשלא הבנתי את טיב ההוראות.

אחד הפלאות שזיהיתי במגפה הקשה הזאת- ואני לא מדבר על הקורונה אלא המגפה של שנאת חינם, היא התנהלות של אנשים יפי נפש שמחוייבתם לגדולי ישראל מוטלת בספק, לפתע פתאום הם הפכו לצטט את שר התורה רבי חיים קנייבסקי שליט"א או את מרן חכם שלום הכהן שליט"א בדבר הזהירות. הם נלחמים בתוקף ובעוז לצדד את דברי רבנים שמורים למסור את המפרים וכדו'

כששאלתי אותו מדוע כעת הוא מאמין לדברים הנאמרים בשמם, ואילו במהלך הבחירות כאשר יצאה קריאה בשמם להצביע לג' או לש"ס הוא זלז בכך טען בתוקף כי מדובר בעסקנים ומקורבים שמסובבים את הרב ואין לו כלל מחויבות, אלא יצביע למי שהמצפון או האידאולוגיה שלו מכוונת אותו???

מדוע כשאותם רבנים אומרים להתנתק ממכשירים מסוימים אינך מקבל את דבריהם כי מה הם מבינים הרבנים הפרימטיביים האלה???

• • •

אני מצהיר כי אינני דובר של אף אחד מהרבנים השונים.

עם זאת, כאשר רב מסויים קם וזועק בערוצים שונים איך לנהוג, חשוב לזכור כי אותו רב יכול לכוון את דבריו אך ורק את שומעי לקחו. כאשר אדמו"ר מסויים מנחה את חסידיו להמשיך חיי שגרה, זה מחייב את חסידיו ואינה הוראה כללית

אדם שאין לו רב ומורה דרך חי בספק ובסימן שאלה. ואולי עליו לנהוג כפי ההנחיות היבשות

הציווי "לא תסור ימין ושמאל" קיבל אצלנו קונוטציה של סיסמת בחירות, אבל לא! הציווי הוא דרך חיים גם אם אנחנו לא מבינים. ואם אני משתייך לציבור מסויים והרב של הציבור השני פוסק להם אחרת, אני מבין שהם מחוייבים לציווי של "לא תסור ימין ושמאל" גם אם אני לא חושב כך, וגם אם מורי אינו מורה כך. המחולקת אינה מורידה מאומה מגדלותם של החולקים. כל עוד הם חולקים לשם שמים ובאופן מכובד.

עם כל הקושי שבדבריי, אך האמת צריכה להיאמר גם כשהיא קשה: כשקם רב וזועק 'רוצחים', 'נבזים' ועוד קלישאות שפלות.כשנעמד רב מול התקשורת ופוסק הוראה כוללת לעם ישראל הרי שהוא חוטא למטרה.

• • •

נקודה נוספת לעיון.

לאורך הדורות מצינו הוראות ממנהיגי הדור למסור את הנפש ללימוד התורה ושמירת המצוות.

אני לא מוסמך להחליט אם זו שעת השמד שעליו נאמר 'ייהרג ואל יעבור'

אך די בכך אם נביט ימין ושמאל ונחשוב מה יהיה על הדור הצעיר שלמעלה משבעה חודשים אינו לומד כראוי, ועם העתיד הלוטה בערפל יגדל כאן דור של אינפנטילים. חסרי ידע בסיסי בגמרא ובמשנה. מתקשי קריאה וכתיבה.

כבר היום, קיימת נשירה סמויה ואף גלויה בתוככי היכלי הישיבות. בחורים שעסקו ועמלו בלימוד התורה מסתובבים היום חסרי טעם בלימוד. מרוחקים מהווי רוחני.

מי ייקח אחריות על אותם נפשות ונשמות אומללות שאיבדו צלם של בן-תורה?

מי יסייע לאותם אלפים רבים שמצבם הנפשי התמוטט וחייהם וחיי בני-ביתם התפרקו?

במשבר הקורונה מתמודדים אנו בנפשות ממש. גם אותם נפשות שלצערנו קופחו בהידבקם בנגיף וכל אדם זו אבידה ענקית

אך לא פחות חשוב מכך נפשות של עם-ישראל. נשמות טהורות שמתהלכים בינותינו כבתוהו ובוהו. נפשות של עם-ישראל שהתפרקו והתמוטטו

כשמנהיג מקבל החלטה הוא מסתכל על התמונה הרחבה. בדיוק כשם שנקבל באמונה החלטה של הרב/האדמו"ר אם לבצע הליך רפואי מסובך, ופעמים שיכריע נגד דעת הרופאים

גם במקרה זה חובתו של כל אדם להישמע להוראת רבו.

הנגיף אינו עושה הנחות לאף אחד

אשר-על-כן הבה נפסיק השיח המתלהם אודות רבנים ומנהיגי חצרות. הבה נכבד יותר זה את זה!

אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו...

בטוחני שזה יעיל יותר בתקופה זו...