פעמים רבות אתה מקבל על עצמך הנהגה טובה או הרגל טוב. בתחילה אתה פועל מתוך מוטיבציה נכונות נפשית ודחף פנימי לפעול, להשקיע מאמצים להצליח ואתה אכן מצליח לעמוד במשימה שקיבלת על עצמך באופן מלא.
לאחר זמן המוטיבציה פוחתת ואז בתת מודע, אתה אומר לעצמך, מה הערך של ביצוע ההחלטות באופן לא מושלם: משום כך אתה נמנע מלעשות את אותו מעשה טוב אותו קיבלת על עצמך. דע לך, כי האויב המר ביותר של הטוב הוא הטוב מאוד.
לכאורה בשם השלמות ובשם הרצון להיות מושלם אתה עלול לקבל החלטה להימנע מלעשות את הפעולה הנכונה. עליך לדעת שזוהי תחילת הטעות. אתה חייב לכפות על עצמך לעשות, תמיד אבל תמיד, את כל מה שאתה יכול. גם פעולה קטנה בודדת, גם פעולה לא מושלמת עדיפה מהעדר פעולה מוחלט.
זכור חצי שקל אומנם פחות טוב משקל אבל הוא יותר טוב מכלום. לפי מדרש רבה, כאשר כתוב על הבריאה ביום השישי "והנה טוב מאוד", הכוונה ליצר הרע שנברא ביום השישי. אנחנו רגילים לחשוב על היצר הרע במונחים של רע ופתאום המדרש מלמד אותנו שלפעמים היצר הרע מתגלה בצורה של "טוב מאוד".
המדרש מלמד אותנו שהשאיפה לטוב מאוד היא היצר הרע! כאשר אדם נמנע מלעשות פעולה משום שהוא פוחד שהוא לא יצליח בשלמות והוא הרי רוצה לעשות הכול – "טוב מאוד ", עליו לדעת שהיצר הרע הוא זה שמשכנעו לעשות "טוב מאוד".
לפי המדרש הקדוש ברוך הוא עד לבריאת עולמנו היה ברא עולמות רבות והחריבן. כלומר לפני שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמנו הוא ברא עולמות אחרים וכביכול "נכשל". מה אנו לומדים מהניסיונות" של ה' בבריאת עולם? אולי חז"ל רוצים להדגיש שלא תמיד יכולים לעשות פעולה בשלמות אבל עדיין צריכים לנסות שוב ושוב!
הכישלון היחיד בחיים הוא כאשר מרימים ידיים ולא מנסים עוד פעם.