דף פה
*בור בין חצירות. *נתינת העירוב.
א. בור שבין שתי חצירות לרב שניהם יכולים למלאות כיון שאין אדם אוסר דרך אויר ולשמואל צריכים להוציא זיז, והשמועות מהיכא שמעינן מאי קסברי באויר 1. שמואל להו"א מהא דקאמר גג הסמוך לרה"ר צריך סולם קבוע להתירו, ודחי דלמא משתמשין בכומתא. 2. למסקנא מדבעי שמואל הכא להוציא זיז. 3. לרב אין אוסר דרך אויר, להו"א משתי גזוזטראות שעשו מחיצה לעליונה דשריא אם מופלגת ארבעה טפחים, ודחי דלמא כיון דסגי בשלשול לחוד נחשבת כפתח. 4. למסקנא מדקאמר רב שני בתים ושלש חורבות ביניהם דכל אחד שרי בסמוך לו ע"י זריקה ואמצעי אסור, ואמרינן דקיימי כחצובה דאי הוו כשורה היו צריכים להאסר. 5. מקום שאין בו ארבעה על ארבעה טפחים מותר לכתף עליו לבני רה"י ולבני רה"ר, ושמואל מודה בזה דהחמיר רק ברשויות האסורות מדרבנן. 6. שני בתים משני צדי רה"ר רב אוסר לזרוק מזה לזה ושמואל שרי, מוקמינן דהתם חיישינן שיפול ויבא להרים.
ב. מקום נתינת העירוב 1. בבית שער אינו עירוב והדר שם לא אוסר, ובבית שער דיחיד אפשר לתת את השיתוף. 2. בית התבן הוי עירוב והדר שם אוסר, ולר"י אם יש שם לבעה"ב תפיסת יד אינו אוסר, כגון חצרותיו של בן בוניס שהיו לו כלים וי"א יתד של מחרישה או דבר שלא ניטל בשבת. 3. בני חבורה סומכין על פת שבשלחן, ומהני במסובין בחצר משום שיתוף ובמסובין בבית משום עירוב חצירות.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' האם אוסר דרך אויר ומהיכא שמעינן (6)
ב. מקום נתינת העירוב (3)