אאא

פרק ב': אנו עסוקים בעליית תלמידי הבעל שם טוב זי"ע לארץ ישראל.

ראש העיר בריקוד עם האדמו"ר

הגה"צ רבי נחמן מהורדנקא זי"ע (נולד בשנת ת"מ 1680) בעיר זולקובה שבגליציה, כל ימיו עבד את ה' ע"פ תורת החסידות, ולימים התפרסם וחולל ניסים ונפלאות. מאמציו והתמסרותו לתלמידיו היו לשם ולתהילה, ביחוד עשה מאמצים רבים לפדות יהודים אומללים שלא שילמו מיסים לפריץ המקומי, וישבו בכלא רח"ל. רבי נחמן מהורדנקא היה "תלמיד חבר" של הבעש"ט, שכינהו 'נאמן ביתו'.

רבי נחמן היה צאצא למהר"ל מפראג, ועלה ביחד עם הגה"ק רמ"מ מפרשמילן לארץ ישראל בשנת תקכ"ד (1764).

רבי נחמן מהורדנקא לא האריך ימים בטבריה, והוא נפטר כשנה לאחר בואו. לא הייתה זו עלייתו הראשונה של רבי נחמן מהורדנקא, מסופר שכבר בשנת ת"ק (1740) ניסה רבי נחמן לעלות לארץ ישראל, אבל הוא חזר לחו"ל כדי ללמוד סתרי תורה מהבעש"ט, לאחר פטירת הבעש"ט היה משתטח מעת לעת על קברו ומבקש רשות לעלות לארץ ישראל, עד אשר קיבל ממנו תשובה שחייב הוא לעלות לארץ ישראל.

מסתבר שבחו"ל רבי נחמן מהורדנקא היה ידוע כצדיק גדול, אולם בטבריה הוא התהלך בפשטות וגדלותו לא נודעה - עד שהציל את יהודי טבריה משנת בצורת, לאחר שהרעיש עולמות בקבר רבי חייא ובניו, או אז שליט טבריה הרכיב את רבי נחמן מהורדנקא על כתפיו ויצא אתו במחול סוער ברחובות טבריה, ומעיד הגה"ק רבי משה קליערס: "והעיר טבריא צהלה ושמחה על הגשמי רצון וברכה שירדו".

וכך מובא בספר "טבור הארץ" לרבה החסידי של טבריה, הגה"ק רבי משה קליערס זי"ע:

"ושמעתי מזקנים שבעת שישב פה (רבי נחמן מהורדנקא) היה בהצנע לכת, ולא ידעו מגודל קדושתו, רק החזיקוהו לאדם כשר, רק אחר כך נתגלה על ידי סיבה: שבשנה אחת היתה עצירת גשמים עד מאד, וציווה הרה"צ רבי נחמן מהורדנקא, שילכו למערת ר' חייא ובניו להתפלל שמה על הגשמים. וגם הוא הלך עמהם.

ספר ''טבור הארץ'' לגה''ק רבי משה קליערס זי''ע רבה החסידי של טבריה (באדיבות אוצר החכמה)
ספר "טבור הארץ" לגה"ק רבי משה קליערס זי"ע רבה החסידי של טבריה (באדיבות אוצר החכמה)
הגדלה

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"וציווה להם, שיקחו עמהם בגדי חורף למחסה מזרם וממטר. והיה אז יום חם וצח כעצם השמים לטוהר, הם יצאו מן העיר לילך למערת ר' חייא ובניו זיע"א ובגדי החורף בידם. ואז עמד בשער העיר שר ושופט העיר, וכראותו שהם הולכים ובגדי חורף בידם, צחק מהם הרבה. ירק בפניהם ואמר, שאם יחזרו להעיר ולא ירד הגשם, ירמוס את הרה"צ הנזכר תחת כפות רגליו.

"הם הלכו לדרכם למערת ר' חייא ובניו, ושפכו שיחם נוכח פני ה', והשמים נתקדרו בעבים וירד גשם שוטף עד מאד, ולולא שהיה להם בגדי החורף, לא יכלו לבוא העירה. וכאשר חזרו העירה המתין להם בשער העיר שר ושופט העיר הנזכר, ולקח את הרה"צ הנ"ל והרכיב אותו על כתפיו ונשאו עד תוך העיר, והעיר טבריא צהלה ושמחה על הגשמי רצון וברכה שירדו, וגם כי נתקדש שמו הגדול יתברך, וכל הנכרים אמרו מי כמוך באלוקים ומי כעמך ישראל".

- לקריאה נוספת: יסוד המעלה, אהרון סורסקי. קובץ בית אהרון וישראל מאמרו של הרב אביש שור

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com