מידי שנה הבאנו כאן ב'כיכר השבת' את מנהגי החנוכה השונים בחצרות הקודש, ובצילם של האדמו"רים שנוהגים לערוך את מעמדי ההדלקות לעיני החסידים. השנה, בחרנו לסקר את היסטוריית החנוכיות אותן מדליקים בחצרות החסידים.
אצל חלק מהאדמו"רים מדובר בחנוכיות ששווים מוערך במאות אלפי דולרים, ואשר חלקן אף עברו בירושות במשך עשרות ואף מאות שנים. בנוסף, חלק מהחנוכיות עשויות בצורת מנורה, אך חלק לא מבוטל מהן עשויות בצורה של מעין קיר אחורי, עשוי כסף טהור שבנוי מאחורי הנרות.
גור
בחצר הקודש גור הרבי מדליק בשלוש חנוכיות במשך ימי החנוכה. בימות החול של החג, הרבי מדליק את החנוכיה שמיוחסת לרה"ק רבי יעקב אהרן מראדז'ימין שנמסרה לידיו כירושה מאביו האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' זיע"א.
חנוכיה נוספת עליה מדליק האדמו"ר בערב שבת חנוכה, היא חנוכיה אותה קיבל הרבי מהאדמו"ר ה'בית ישראל' זצוק"ל, שקיבל אותה מחסיד גור שרכש אותה בהון רב מסוחר עתיקות לפני שנים רבות.
בחסידות גור יש שסבורים שמקור החנוכיה הוא אצל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, ואחרים סבורים כי היא שימשה את הרה"ק מקוצק.
במוצאי שבת חנוכה נוהג האדמו"ר להדליק בחנוכיה השלישית, אותה קיבל במתנה מחמיו הגאון הרב מנחם מנדל וייץ, מראשי ישיבת חידושי הרי"ם בשעתו.
ויז'ניץ
בחצר הקודש ויז'ניץ מדליק הרבי את החנוכיה העתיקה והמיוחדת אותה הדליק הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זיע"א, שהיה מתלמידיו הקרובים של רבי ישראל בעל שם טוב זיע"א, ועברה מדורי דורות.
החנוכיה המיוחדת והעתיקה הועברה בירושה לנכדו של רבי פנחס, האדמו"ר בעל ה'אמרי ברוך' מויז'ניץ זיע"א, משם עברה החנוכיה לידיהם של האדמו"רים בעל ה'אהבת ישראל' ולבנו האדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' זיע"א.
לאחר הסתלקותו עברה החנוכיה בירושה לבתו, הרבנית מרת ציפורה פרידמן ע"ה, שהיתה נוהגת להביא מידי שנה את החנוכיה לאחיה הרבי בעל ה'ישועות משה' זצוק"ל על מנת שישתמש בה בימי החנוכה.
לאחר פטירתה, ממשיך בנה הרה"ח רבי ירמיהו בחזקה המיוחדת, בהבאת החנוכיה לאדמו"ר מויז'ניץ הנוכחי, אותה הוא מדליק בחרדת קודש.
צאנז
בחצר הקודש צאנז מדליק האדמו"ר את הנרות בחנוכיה אותה הדליק אביו הרבי בעל ה'שפע חיים' זיע"א, שנמסרה לו בירושה לאחר הסתלקותו.
הרבי נוהג ללבוש בגדי שבת בעת מעמד ההדלקה, כאשר עוד קודם לכן הוא נוהג להכין בעצמו את הפתילות לקראת המעמד שנערך מידי שנה ברוב עם בהשתתפות המוני החסידים.
לאחר ישיבה ממושכת בסמוך לנרות ואמירת הזמירות, עורך הרבי את שולחנו במהלכו הוא אומר את ה'פשעטל' - דברי תורה והלכה שקשורים לימי החנוכה, ואף משחק בסביבון עם אחד מנכדיו לעיני החסידים.
רחמסטריווקא
בחצר הקודש רחמסטריווקא מדליק הרבי את החנוכיה המפוארת, נדבת הנגיד ר' אברהם הלפרין שהעניק את החנוכיה במתנה לאדמו"ר מרחמסטריווקא זצוק"ל.
בחסידות יש מי שמספרים כי בעת הסתלקותו של הרבי זצ"ל, עצר השעון שמותקן בראש החנוכיה מלכת, רמז לאבידה הגדולה עבור החסידים, ולאחר מכן עברה החנוכיה בירושה לאדמו"ר הנוכחי שמדליק במנורה החל משנת תשס"ה, שנה לאחר פטירת האדמו"ר.
כמה שנים לאחר מכן, בשנת תשע"ב, הורה הרבי להרחיב את המנורה כדי ליצור רווח של 2 אצבעות בין כל נר, פעולה שהצריכה להרחיב את החנוכיה משני צידיה.
ברחמסטריווקא מספרים כי בליל שבת חנוכה, מדליק הרבי את הנרות בגביעי כסף מיוחדים שמונחים על המנורה, ללא חיבור כל שהוא, זאת כדי שיהיה מספיק שמן משעת ההדלקה עד השעות המאוחרות של ליל שבת, עת עורך הרבי את שולחנו לחסידיו.
תולדות אברהם יצחק
בתחילת דרכו באדמו"רות הדליק האדמו"ר בחנוכיה רגילה, אך לפני קצת יותר מעשר שנים, ביוזמת הנגידים האחים ברקוביץ מלונדון, בוצע חיקוי מקורי ומושקע, בשווי עשרות אלפי דולרים לחנוכיה הויז'ניצאית, שמיוחסת להרה"ק רבי פנחס מקוריץ זיע"א, ומאז מדליק הרבי את הנרות בחנוכיה בחרדת קודש ובהתלהבות עצומה.
אמשינוב
בחצר הקודש אמשינוב נוהג הרבי לערוך את מעמד ההדלקה בשעות הקטנות של הלילה באמצעות חנוכיית קנים שעשויה מכסף טהור.
באמשינוב, נוהג הרבי וכך גם יתר החסידים, להדליק את הנרות בבזיכי החנוכיה עצמה, ולא באמצעות כוסיות זכוכית, ולצורך גם משווקים בחסידות תופסנים מיוחדים שתפקידם להחזיק בצורה ישרה את הפתילות
הרבי נוהג לערוך את מעמד ההדלקה לעיני קבוצה מצומצמת של חסידים שנרשמים מראש. בערב שבת חנוכה ההדלקה נערכת אך ורק עם בני המשפחה.
החסידים מספרים כי הרבי נוהג להדליק ולכבות כל נר לפני ההדלקה, על מנת לגרום לנרות לדלוק בצורה טובה יותר, ובנוסף, נוהג האדמו"ר לוודא לפני אמירת הברכות שרעייתו הרבנית מוכנה למעמד ההדלקה.
לאחר ההדלקה משורר הרבי את הניגון 'מעוז צור' בניגון הידוע לבית אמשינוב, עד הקטע של 'חשוף זרוע', שם עוצר הרבי את השירה ואומר דברי תורה במשך כ-45 דקות, ולאחר מכן הוא מכבד את אחד החסידים בשירת 'חשוף'.
קאפיטשניץ
בחצר הקודש קאפיטשניץ מדליק הרבי את החנוכיה שקיבל במתנה מסבו האדמו"ר רבי יהושע העשיל מקאפיטשניץ זיע"א, לרגל הגיעו לגיל בר מצווה.
בחסידות מספרים כי בשל העובדה שהחנוכיה קטנה וזעירה מאד, הצליח הרבי לקבל אישור להכניס אותה לשערי בית החולים לטובת דודו האדמו"ר בעל ה'אביר יעקב' מסאדיגורה זצוק"ל, בשנה האחרונה לחייו, וכי לאחר שהדליק עליה באחד הימים כבה לפתע הנר החמישי.
כששמע הרבי זצ"ל שהנר כבה נאנח ואמר "אוי, אני בנו החמישי של אבי זצ"ל", וכמה ימים לאחר מכן איבד את הכרתו והסתלק בתחילת חודש טבת.
עוד מספרים החסידים כי מאז אותה התרחשות נוהג הרבי מקאפיטשניץ להדליק באותן כוסיות עליהם הדליק אז בבית החולים האדמו"ר בעל ה'אביר יעקב' זצוק"ל, וכי הוא שומר עליהם עד היום הזה בצורה קפדנית מאד, יותר מהמנורה עצמה.
קאליב
בחצר הקודש קאליב עורך הרבי את מעמד ההדלקה באמצעות חנוכיה עתיקה אותה ירש מסבו, האדמו"ר מקאליב זצוק"ל, אשר הצליח במסירות נפש של ממש לשמור עליה מכל משמר במהלך השואה האיומה.
החנוכיה מיוחסת לסבו של האדמו"ר זצוק"ל, הרה"ק רבי פנחס חיים מראזלא זיע"א, והיא שרדה כאמור את הימים הקשים של המלחמה עד לסיומה.
בקאליב נוהג הרבי להדליק את הנרות בתוך הקנים, ולא באמצעות כוסיות עשויות מזכוכית, תוך שהפתילות עשויות מפשתן אותן מכין הרבי בעצמו מפני חביבות המצווה.
מיאלען
האדמו"ר ממיאלען שעלה על כס האדמו"רות לפני כשנה, קיבל מאביו הרבי מקרעטשניף-קרית גת זצוק"ל בירושה את החנוכיה אותה מדליק הרבי.
מדובר בחנוכיה שהיתה שייכת לאדמו"ר הרה"ק רבי מאיר מקרעטשניף, שהוריש אותה לאחר הסתלקותו לבנו רבי לייזר וולף, כאשר בזמן השואה והמלחמה האיומה החביא הרבי רבי דוד משה מקרעטשניף זיע"א בחצר הבית חפצי קודש, מתוכם את החנוכיה היקרה והעתירה, וכשעלה לארץ ישראל זכה לקחת עמו גם את החנוכיה.
לאחר פטירתו עברה החנוכיה בירושה לאדמו"ר בעל ה'נועם ישראל' מקרעטשניף זצוק"ל, ולאחר פטירתו הוא הוריש אותה לבנו הרבי ממיאלען שעורך את מעמד ההדלקה בהתלהבות ובחרדת קודש.
זוטשקא אמסנא
האדמו"ר מזוטשקא אמסנא מדליק נרות חנוכה בחנוכיה שקיבל מסבו הרבי בעל ה'נחל יצחק' זיע"א, שקיבל אותה מהאדמו"ר הרה"ק רבי איתמר מנדבורנה זיע"א.
בחסידות מספרים כי הרבי קיבל את החנוכיה העתיקה מסבו לאחר שהוא רכש עבורו חנוכיה חדשה ומפוארת, וכהכרת הטוב הוא העניק לו במתנה את החנוכיה העתיקה באמצעותה עורך הרבי את מעמד ההדלקה בבגדי שבת, כשלאחר מכן הוא מנגם בכינור, כמנהג האדמו"רים לבית נדבורנה.