אאא

דף סא

*שחט למולין לזרוק לערלים. *מקצת טומאה בגברי ובבשר.

א.     השוחט וחישב שלא לאוכליו או שלא למנויו לערלים ולטמאים פסול וילפינן ממכסת לפי אכלו תכסו, אבל מחשבת מקצתן לא פוסלת, ואם שחט למולין ע"מ שיתכפרו ערלים בזריקה לרבה כשר ולרב חסדא פסול. ומפרשינן במאי פליגי 1. ניתן ללמוד ערלות מטומאה שאינה פוסלת מקצתה ותרוייהו אינם נוהגים בכל הזבחים, ומאידך אפשר ללמוד ממחשבת פיגול דמקצתה פסלה ותרוייהו לא הותרו מכללן. 2. נאמר וכל ערל לומר שמחשבת אכילת ערלים בשחיטה פוסלת בכולה ולא במקצתה וקרא דזאת חקת הפסח אתיא למיעוטי מחשבת זריקה, לרבה דאפילו שחט כולה במחשבת זריקה לערלים כשירה דזריקה קילא שכן אין מחשבת אוכלין בזריקה, ולרב חסדא אדרבה דאפילו שחט ע"מ שיתכפרו מולין וערלים בזריקה פסולה דזריקה חמירא שבה נקבע הפיגול, ודחי רב אשי דלמא וכל ערל משמע מקצת ערלות וקרא דזאת אתיא למימרא דרק כולה ערלות פוסלות בין בשחיטה ובין בזריקה. 3. לרב אשי איירי במחשבת ערלים שאינם מנויים, ופליגי בפסוק שנאמר וכפר עליו ומשמע למעט חבירו, לרבה ערל כשר כיון שאינו בר כפרה וכיון שהוא מחוסר מעשה מילה לא אמרינן ביה הואיל ויכול לתקן עצמו, ולרב חסדא פסול דנחשב בר חיובא הואיל ויכול להתקן וקסבר דאמרינן הואיל לחומרא, והא דפסח שעברה שנתו ושחטו שלא בזמנו לשמו כשר והוי שלמים ולא פסלינן משום הואיל ובזמנו פסול לר"א משום שנאמר זבח פסח הוא בהווייתו דווקא בזמנו.

ב.     אמרינן דמקצת טומאה לא פסלה, ומפרשינן אי איירי בטומאת גברי או בטומאת בשר 1. ברישא דאמרינן שמקצת טומאה אינה פוסלת לא מדובר בטומאת גברי דא"כ מ"ט פשיטא ליה בערלה טפי מטומאה, אלא בטומאת בשר וכגון שנטמא אחד מהאיברים דהשאר נאכל. 2. בסיפא אמרינן שטומאה לא נוהגת בכל הזבחים קשיא דאינו בטומאת בשר אלא בטומאת גברי שמשלחין קרבנותיהן, ומתרצינן דשֵם טומאה פריך או דה"נ איירי בטומאת בשר וקאמר דבפסח אם נטמא הבשר והחֵלב קיים בפסח זורק את הדם משא"כ כל הזבחים. 3. בסיפא דסיפא אמרינן שטומאה הותרה מכללה וע"כ זהו בטומאת גברי, ותירץ ה"נ שם טומאה פריך, או דאיירי בטומאת בשר דפסח שבא בטומאה אף נאכל בטומאה משא"כ כל הזבחים.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

א.    המח' בשחט למולין ע"מ שיתכפרו ערלים בזריקה, ובמאי פליגי (3)

ב.    מקצת טומאה לא פסלה איירי בגברי או בבשר (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com