"משרה לחיים" // החזן שהרויח את חייו

השבוע ביום ד' באדר, נציין 15 שנים לפטירתו של החזן יצחק (פרידלנדר) אשל. אופיר סובול מספר בטורו השבועי על החזן ופועלו וביצוע של אלברט מזרחי ל'ותערב' של אשל (חזנות)

אופיר סובול | כיכר השבת |
(צילום: יובל)

השבוע ביום ד' באדר, נציין 15 שנים לפטירתו של החזן יצחק (פרידלנדר) אשל.

החזן והטנור הנפלא יצחק אשל, היה ידוע בכינויו "מלך האלתורים", תואר שזכה לו בין השאר בגלל תפקידיו הרבים כחזן בגרמניה, הונגריה, אנגליה, בלגיה, ארה"ב וישראל.

נוסף להיות חזן, הלחין ועיבד יצירות רבות. לימד, חינך והכשיר דור שלם של חזנים. בין תלמידיו היה גם אבא. "אני זוכר שפעם בשבוע ביום שלישי, התייצבתי ללמוד שיעור בחזנות אצל אשל ולמעשה הייתי בן בית בביתו" כך נהג לספר אבא על היכרותו עם אשל כילד בשנות ה-60. "אני זוכר שבכל שבת, החזן אשל, רעייתו ואני, היינו הולכים יחד ברגל מרמת גן לבית הכנסת "היכל מאיר" בתל אביב". המשיך לספר בהערצה.

את היצירה "ותערב" הקליט אשל בתקליטו "יצירות מופת חזניות" שראה אור בשנת 1960.

את העיבוד המקהלתי והסימפוני, כתב אבא בשנת 1993 ובקונצרט לכבוד יום הולדתו ה 92 של החזן משה גנטשוף שקיימנו החודש לפני 24 שנים, בפאלם ביץ' פלורידה, הקדיש החזן אלברטו מזרחי לגנטשוף, את יצירתו של יצחק אשל - חברו וידידו הקרוב. כאשר משה גנטשוף, מורו ורבו של מזרחי יושב מולו בשורה הראשונה, זה לא פלא שהביצוע כה עמוק ועוצמתי.

בשנת 1939, הציע אשל את מועמדותו לתפקיד חזן בית הכנסת המפורסם "נוז'יק" בוורשה, עבר מבחן, התקבל ואף הוצע לו חוזה למשרה הנחשקת והחשובה. מה רבה הייתה אכזבתו כי לא יוכל לקבל את המשרה, מפני שממשלת פולין לא אישרה את התיישבותו בוורשה, אך בכך למעשה ניצלו חייו.

יצחק אשל לא זכה אמנם במשרה הנחשקת, אבל זכה לחיים. הוא הלך לעולמו בגיל 94, שבע ימים ופעלים.

יהי זכרו ברוך!

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר