אאא

פרשת קדושים מתחילה עם קדושים (י"ט, ב') ומסתיימת עם קדושים (כ', כ"ו), אנו מצווים לחיות את חיינו בקדושה.
רש"י מגדיר קדושה – פרושים להיות נפרדים, שונים. הרמב"ן כותב קדש עצמך במותר לך התורה חוזרת מספר פעמים ומדגישה את עניין הקדושה, כדי להבהיר לנו את חשיבותה של מידה זו ואת החשיבות הרבה לחיות את חיינו בקדושה.

כבר בתחילת הפרשה נאמר "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו". הפרשה קדושים תהיו נאמרה בהקהל. קדושים תהיו נאמרה לכל עדת בני ישראל, לכולם יחדיו, נאמר כל שבע שנים מיד אחרי שנת השמיטה כדי להדגיש שאנו צריכים להפנים שכל אחד מאיתנו יכול וצריך להגיע לקדושה ולא רק חלק מסוים מהאנשים.

מכיוון שערך הקדושה עוטף את חיי היהודי במשך כל יומו, התורה פתחה את הפרשה וגם סגרה בקדושה, משמע מכך שעל כולנו לשאוף לחיות את חיינו בקדושה.

לו בית המקדש היה קיים, כל שבע שנים אחרי שנת השמיטה היינו מתאספים כולנו אנשים נשים וטף ומקיימים את מצוות הקהל ושומעים שוב את הציווי: "קדושים תהיו".

עם ישראל היו מבינים את המשמעות של קדושה, שכולם יכולים להיות קדושים ושיש למצוא קדושה בכל דבר אנשים נוטים לפטור את עצמם מלהשיג קדושה בחשבם שהקדושה מיועדת רק לרבנים, אדמו"רים ראשי ישיבות צדיקים מקובלים וכו'.

במציאות, לא משנה במה אדם מתעסק, מה המקצוע שלו ועד כמה אדם יכול ללמוד, להתפלל או לעסק במצוות אחרות, לכולנו יש הזדמנות שווה להשיג קדושה. יש אפשרות לעשות כל מה שאנו עושים בדרך של קדושה . גם החול צריך להיהפך לקודש!