אאא

בסוף פרשת בהעלותך מופיע האירוע בו דיברה מרים לשון הרע על אחיה משה רבנו.

מרים נענשה בצרעת ובמשך שבעה ימים הוכנסה לבידוד ונשלחה להסגר מחוץ למחנה ישראל. משה רבנו מתפלל כי מרים תירפא; ובינתיים כלל ישראל עוצרים במקומם ולא ממשיכים במסעם במדבר לעבר הארץ המובטחת וממתינים למרים עד החלמתה.

משה רבינו לא נסחף לוויכוח עם מרים ואינו מגיב לדבריה וזאת למרות שכל "כלל ישראל" עשו עצירה לא צפויה במדבר בדרך לארץ המובטחת וודאי ציפו לתגובתו. משה רבינו אינו מגיב לדברי מרים ושותק.

המסר שאנחנו יכולים ללמוד ממשה רבינו הוא, שמנהיג שיש לו מטרה אסור לו להרשות לעצמו להיות מוסח ממטרתו על ידי האשמות שווא לא רלוונטיות.

כולנו מנהיגים, אפילו של קבוצות קטנות, כמו משפחות, ושיעור זה חשוב לנו במיוחד כאשר אנו רוצים לחנך את הדור הבא או לתרגל את אורח חיינו.

השו"ע בסימן א' כותב בנוגע לשמירת מצוות: "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיזים עליו ...". הרבה מבקרים וצוחקים על דרך חיינו אך אל לנו להיסחף בהסחת הדעת הזו ולהשיב לאלה שמבקרים אותנו