אאא

בשבת הבאה, כ"ה בסיוון - נציין 88 שנים לפטירתו של גדול היוצרים בעולם החזנות ומי שהשפיע יותר מכל חזן אחר, על עיצובה של החזנות עד לימינו אנו - החזן יוסל'ה רוזנבלט.

יוסל'ה הציב רף חדש למינוח "חזן בעל שם עולמי". עשור אחד בלבד לאחר בואו לחופי ארה"ב, הגיעה תהילתו לכל פינה בעולם, בין אם דרכה שם כף רגלו ובין אם לאו.

בשנת 1989 קיים אבא לראשונה קונצרט שכל כולו "יוסל'ה" – "הצדעה ליוסל'ה". קונצרט בו זכיתי גם אני להופיע כילד פלא. אחת היצירות הזכורות לי כילד מאותו המופע, היא יצירתו של יוסל'ה "תקע בשופר" מתוך תפילת הימים הנוראים בביצוע של החזן נפתלי הרשטיק שעובדה ע"י אבא במיוחד למופע זה.

לצילומים באולפני הטלוויזיה הגיע נפתלי תוך כדי שירות מילואים עם מדי צבא מאובקים. הוא פשט את המדים ולבש את בגדי ההופעה המלוטשים. התייצב בחזית הבמה ופתח פיו בשירה – שירה אלגנטית, מהוקצעת, ששבתה את לב הנוכחים.

ב-25 באוקטובר 1922 התפוצצה "פצצת רוזנבלט" כאשר התפרסמה בעיתון ה"ג'ואיש טיימס" כותרת זו והידיעה המרעישה על כך שיוסל'ה חתם חוזה תלת שנתי לתפילות הימים הנוראים בלבד, באולם "המטרופוליטן אופרה" בפילדלפיה. השכר האסטרונומי שהוצע לו הוא 15,000$ לשלושה ימי חג. סה"כ 45,000$ לתשעה ימי חג ב-3 שנים. יוסל'ה חתם על החוזה מפני שכל דרישותיו מקהילתו שלו "אוהב צדק" בניו-יורק - נדחו.

לאחר הרעש הגדול והתפטרותו המתוקשרת של יוסל'ה מ"אוהב צדק", פתחו קברניטי הקהילה בפעולות שכנוע להחזרת החזן המזוהה איתם כ"כ. לבסוף, הושגה פשרה ומתוך יחס של נאמנות לבני קהילתו ועל אף סכום הכסף העצום שהוצע לו, בחר יוסל'ה להמשיך ולשרת בבית-תפילה קבוע, למתפללים קבועים. יוסל'ה בחר פשוט להמשיך ולשמש שליח ציבור בכל ימות השנה ולא בימים הנוראים בלבד.

יהי זכרו ברוך!