אאא

ליארצייט של רבי נחמן מהורדנקא - ב' תמוז

הרבה יודעים שרבי נחמן מברסלב היה נינו של הבעל שם טוב הקדוש, אבל, לא כל כך מכירים את סבו מהצד השני, הלא הוא רבי נחמן מהורדנקא, שרבי נחמן מברסלב קרוי על שמו.

הרה"ק רבי נחמן מהורדנקא היה אחד מהתלמידים הכי מקורבים לבעל שם טוב הקדוש, והייתה לו מידה מיוחדת:

כל מה שהיה קורה עימו, היה אומר:

הכל טוב - ולטובה!

הגדירו את אמונתו בה' יתברך:

"אמונתו חזקה - כעמוד של ברזל"!

והיה ידוע כאיש קדוש וטהור, וזכה לעשות מופתים רבים, גם בעיר טבריה שגר בה בסוף ימיו.

על מה היה מתפלל כל חייו?

מסופר על רבי נחמן שישב פעם אחת בשיעור במקום מרוחק, ולא שמע את דברי הבעל שם טוב הקדוש, על כן, קם ממקומו והתקרב מאוד כדי לשמוע את השיעור, עד שממש הצמיד את אוזנו, והיה הדבר לפלא.

שאלו התלמידים את הבעל שם טוב הקדוש, מדוע רבי נחמן לפעמים שומע מרחוק ופעמים לא? ענה להם:

רבי נחמן התפלל להקב"ה שייתן לו מתנה - שישמע רק את מה שצריך לשמוע, וכשמספרים בשבחו, כמו שקרה בשיעור, הוא - אינו שומע!

והמופת בזה הוא, שכאשר הוא יושב רחוק, הוא שומע - רק דברי תורה...

מה צריך לעשות כשפוחדים?

מאחד הסיפורים שקרו עימו, ניתן לקבל עצה:

כיצד להתגבר על הפחד, ולהינצל מכל רע.

ובהמשך נקשר את הדברים, לפירוש הזוהר הקדוש על התהילים.

באחת הנסיעות של הבעל שם טוב הקדוש הוא צרף את תלמידיו רבי נחמן מהורדנקא, רבי דוד ממיקליוב, ורבי צבי סופר, ואת בנו שהיה אז ילד קטן - רבי צבי הירש.

במהלך הנסיעה, ביקש הבעל שם טוב הקדוש מרבי צבי סופר, שיקרא בפניו קטע מהזוהר הקדוש, וקרא לפניו (פר' פנחס רמ"א) את המדרש הידוע (מובא בתמצות) על השאלה שנשאלה במתיבתא דרקיעא, שאליהו הנביא בא לשאול את רבי שמעון:

בעולם הבא אין אכילה ושתיה, ואם כן, מהו שכתוב בשיר השירים:

"באתי לגני אכלתי יערי עם דבשי?"

אמר לו רבי שמעון: "ומה ענה הקב"ה על שאלה זו?".

אמר לו: "כך אמר הקב"ה: בר יוחאי אומר...".

ולא פרט מה אתה אומר, ולכן, באתי לשאול מפיך. אמר לו רבי שמעון:

"כמה אהבה אהב הקב"ה לכנסת ישראל, ומגודל אהבתו שינה מעשיו, ואעפ"י שאין דרכו לאכול ולשתות, רק בשביל אהבתו לכנסת ישראל – אכל ושתה...".

אמר לו אליהו הנביא: "רבי, חייך שדבר זה הקב"ה רצה לומר, וכדי שלא יחזיק טובה לעצמו מפני כנסת ישראל – הניח דבר זה בשבילך".

אשריך בעולם שאדונך מתפאר בך למעלה! ועליך נאמר:

"צדיק מושל ביראת אלוקים".

והבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו המשיכו בנסיעתם במהלך כל היום, עד שהגיעו ליער גדול, והיו רעבים וצמאים. שאלו התלמידים בינם לבינם:

נראה איזה סעודה יעשה לנו רבנו...

שמע את דבריהם הבעל שם טוב הקדוש, ואמר:

"ראו חביביי שמחר אעשה לכם סעודה גדולה, ותתענגו עליה כמו יערות דבש – 'אכלתי יערי עם דבשי'".

והתפללו בין עצי היער מנחה וערבית.

לצבי הירש הקטן, הייתה זו הפעם הראשונה שהוא נמצא כמה שעות בין עצי היער, ועוד הולך לישון בתוך יער עבות.

סיפר לו אביו, איך היה מתבודד ולן ביערות שבין הרי קיטוב וקיסוב, במהלך כל השבוע, ורק לעת שבת קודש היה חוזר לביתו.

אמר הבעל שם טוב הקדוש לבנו: "ממי אירא – הלא ה' עימדי"?

ואתה בני, אל תירא ואל תפחד, שהרי, שמעת את הכתוב בזוהר הקדוש:

"צדיק מושל ביראת אלוקים".

למחרת בבוקר, התפללו ביער ברכות השחר, והמשיכו בנסיעה לעיר הקרובה, כדי להמשיך את התפילה במניין.

כשהגיעו לעיר הגדולה ציווה הבעל שם טוב הקדוש לנסוע לביתו של עשיר אחד, וכשהגיעו לשם, ראו שעורכים סעודה גדולה לכבוד דודו של בעל הבית שהיה רב גדול, ולא התראה הדוד עם בעל הבית עשרים שנה.

כאשר התארגנו בני הבית לסעודה גדולה, הייתה לרבי נחמן מהורדנקא קושיה: איך יסב לסעודה דודו של בעל הבית שהיה 'מתנגד', עם הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו?

כשהדוד ראה את הבעל שם טוב הקדוש, שאל את דודו מי הוא, וכששמע, לא היה שבע רצון, ואף לא נתן שלום - לבעל שם טוב ולתלמידיו.

הסתכל הבעל שם טוב הקדוש בפני האורח, והאורח הוריד את עיניו, ועשה עצמו כאילו אינו מבחין במבטי הבעל שם טוב הקדוש, ולא נתן לו שלום.

ניגש הבעל שם טוב הקדוש לאורח, וביקש לדבר איתו ביחידות, והלה הסכים. שאל אותו הבעל שם טוב הקדוש:

"האם יש לך דאגה או מכאוב פנימי"?

ענה לו הרב: "לא, אדוני".

אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: "אולם אני רואה על פניך שיש לך כאב גדול, שבכל פעם שרצונך לכוון ב'שמע ישראל' - מופיע לנגד עיניך 'שתי וערב' - סמל הנוצרים.

"אמר לו הרב: הדבר אינו אמת".

אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: "זה כבר כמה שנים שאתה מתענה בסתר, ואתה מסתגף סיגופים נוראיים מבלי למצוא - מרפא לנפשך".

ובאותו הרגע, האורח פרץ בבכי, ואמר:

"אמת, רבנו. ובמה אוכל להתרפאות ולהתקן?" ענה לו:

"תדע לך, שמאשימים אותך מן השמים שאתה - מקטני האמונה בצדיקי הדור, ואתה מהרהר אחר מעשיהם הגדולים".

אם ברצונך להתרפא, תקבל עליך שמהיום לא תדבר עוד על דרכי צדיקים וחסידים, ותצייר את דמותי בכל פעם, ותינצל ממחשבות זרות, ולא יופיע עוד ה'צלם' לנגד עינייך.

שמח הרב, ונשק את ידיו של הבעל שם טוב הקדוש, והסבו כולם יחדיו לסעודה, והתקיימה הבטחת הבעל שם טוב הקדוש:

"אכלתי יערי עם דבשי".

לאחר הסעודה, שאל צבי הקטן את אביו הקדוש, מדוע כל הסעודה הרב הסתכל בפניו, וסיפר לו הבעל שם טוב הקדוש את התיקון שנתן לרב, והסביר לו שאם:

האורח לא ישכח צורתו - וידמיין אותה, יהיה הדבר שמירה עבורו, וינצל ממחשבות זרות. וסיים, ואתה בני חביבי:

זכור תזכור בכל עת של פחד - את צורתי, ויהיה לך שמירה - מכל פחד ומאורע.

ואהיה עמך בשעה זו - שתצייר את צורתי:

לשומרך בכל דרכיך - כל ימי חייך.

ועל זה נאמר: "צדיק מושל ביראת אלוקים".

הצדיקים – זכותם מגנה בשמים על העולם!

"זכור רחמיך ה' וחסדיך, כי מעולם המה" (תהילים כה', ו') אומר הזוהר הקדוש:

"זכור רחמיך" – זהו יעקב שהוא מושרש במידת הרחמים, שהיא התפארת.

"חסדך" – זהו אברהם אבינו, שהוא מושרש במידת החסד.

"כי מעולם המה" – הקב"ה לקח את הצדיקים מהעולם הזה, ומעלה אותם למעלה, ועושה מהם מרכבה קדושה:

כדי להגן על העולם - בזכותם!

מכיון שעשו מעשים טובים בחייהם בעולם הזה:

הקב"ה זוכר את זכותם - להגן ולרחם על העולם!

וכך, בכל דור ודור, יש הגנה בזכות הצדיקים (שמיני לח', ע"א).

הרב פינטו שליט"א מתאר את הקשר לצדיקים בדרך הלצה, והוא ממשיל את הצדיק לאמבולנס:

יש צדיקים שבשעה שהם עוברים - כל המקטרגים זזים לצד!

ואם האדם נוסע 'צמוד' לצדיק – הוא יכול להגיע בקלות לכל מקום שירצה, ויוכל לעבור בבטחה ובקלות - בכל קושי שיתקל בו!

וזוכה להגנה והצלה – מהצדיק שדבק בו!

וזה המשמעות ש'צדיקים - אין להם מנוחה בעולם הזה, ואין להם מנוחה בעולם הבא' – גם שם אין להם מנוחה, והם מגנים על עם ישראל, ומבקשים עליהם רחמים.

מי לא רוצה - 'רפואה מתוקה'?

רבי נחמן מהורדנקא שהיה מראשוני תלמידי הבעל שם טוב הקדוש, הגדיר את דרך החסידות כ'רפואה מתוקה', בניגוד לכך, שבתחילת דרכו היה נוהג סיגופים ותעניות שהגדירם – כ'רפואה מרה'.

הוא סיפר שהתגלה לו בחלום המשל הבא, למה הדבר דומה?

לרופאים שמרפאים ע"י משקה מר, אבל:

יותר טוב להתרפא אצל הרופאים, שמרפאים ע"י - משקה מתוק! וזוהי דרך תורת החסידות!

ודרכו של הבעל שם טוב הקודש היא - כרפואה מתוקה, ולכן, דבק בה (תולדות יעקב יוסף פר' חיי שרה).

מה למד רבי נחמן ברגעיו האחרונים?

בספר 'שבחי הבעש"ט' מסופר על פטירתו של רבי נחמן בשבת קודש, כאשר היה אצלו ר' מנדלי. הוא קידש על היין בליל שבת, ושתה כשיעור וישב בבגדי שבת, ור' מנדלי הלך לאכול סעודת שבת.

בעת סעודה שלישית, כשאכל ר' מנדלי לפת הוא חזר לרבי נחמן, ומצא אותו גוסס, כשהוא לומד את הזוהר הקודש בשעת יציאת נשמתו, ומסיים במילים: "ומת במנחה ויצא למנוחה".

נטמן בטבריה בחלקת תלמידי הבעל שם טוב

רבי נחמן מהורדנקא נפטר ביום ב' תמוז ונטמן בבית העלמין הישן בטבריה. בחלקת תלמידי הבעל שם טוב הקודש.

היארצייט בשבת הזאת, ניתן להגיע לציונו בבית העלמין הישן בטבריה, וניתן לראות את ציונו מהכביש הראשי דקה נסיעה, לפני ציונו של רבי מאיר בעל הנס.

רבים מגיעים לפקוד את ציונו, ומספרים, כי ניתן להרגיש בחלקת תלמידי הבעל שם טוב הקדוש את ריח גן עדן שטמונים שם צדיקי עולם, כגון: רבי מנחם מנדל מוויטפסק, רבי אברהם קליסקר, ועוד רבים...

יהי רצון שזכותו של רבי נחמן מהורדנקא תגן עלינו, ונוכל לא לפחד כלל, ולומר כמוהו – 'שהכל טוב ולטובה', אמן!