אאא

דף ס

*הקדים מעשה לחבירו. *ר"א ור"ש בנשפך.

א.     אמרינן במשנתינו שאם ביו''כ הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום וזהו בדברים הנעשים בבגדי לבן, לרבי יהודה דווקא בפנים ולרבי נחמיה אף בחוץ. והשמועות 1. טעם מחלוקתם להו''א בפסוק והיתה זאת לכם לחקת עולם אחת בשנה וקאי לר''י על מקום הכפרה ולר''נ על הבגדים, ולמסקנא דאיכא תרי מיעוטי דכתיב זאת ואחת חד למעוטי בגדי זהב והשני לר''י לבגדי לבן בחוץ ולר''נ ששיריים לא מעכבים. 2. כתיב וכלה מכפר את הקדש לר''ע אם כפר כלה ולר''י שאם חיסר אחת מהמתנות לא עשה כלום, ונחלקו האם פלוגתייהו במשמעות או בשיריים מעכבים. 3. קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר לא עשה כלום, ואתי להו''א רק כר''נ ולמסקנא אף כר''י דצורך פנים כפנים, והא דאמרינן בנשפך הדם יחזור ויזה ולא קאמר יחזור ויחפון זהו משום דבקטורת לא קמיירי.

ב.     דברי רבי אלעזר ורבי שמעון בנשפך 1. דם חטאות של יוה''כ שנשפך לאחר שגמר את מתנות קה''ק או ההיכל או המזבח כאשר מביא קרבן נוסף א''צ לחזור על המתנות שנאמר וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח, אבל בנשפך הדם באמצע סדרת המתנות לר''מ יתחיל מתחילת הסדר שנאמר מדם חטאת הכיפורים אחת בשנה למעט שתי חטאות ור''א ור''ש דרשי למעט שתי חיטויין ולכן מתחיל מהמתנה שפסק. 2. מצורע ביום טהרתו מביא לוג שמן ומזים עליו בהיכל ונותנים על הבהונות ועל הראש, ומייתי דה''נ פליגי בנשפך הלוג מהיכן חוזר, ולכו''ע מתנות הראש לא מעכבות דכתיב ומיתר והנותר. 3. אמרינן דה''נ אשם מצורע ששחטו שלא לשמו לר''מ יביא אחר וישחוט דכמאן דליתא דמי ולר''א ור''ש אין לו תקנה, ולרב חסדא אף לר''מ אין לו תקנה שנאמר והקריב אותו לאשם, והא דאמרינן צריך אשם אחר להכשירו לרבי יוחנן אתי כר''מ וזהו צריך ואין לו תקנה וכדא''ר אבינא גבי נזיר ממורט שצריך העברת תער. 4. לר''א ור''ש כולהו מטמאים בגדים וטעונים שריפה בבית הדשן ולר''מ רק האחרון הואיל ובו גמר את הכפרה, ופליגי האם שולח לעזאזל את השעיר האחרון הואיל וגמר בו את הכפרה או את השעיר הראשון וכרבי יוסי דאמר מצוה בראשון להו''א גבי קופות דתרומת הלשכה ולמסקנא במפריש פסחו ואבד.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

א.    הקדים מעשה לחבירו המח' מתי והשמועות (3)

ב.    דברי ר''א ור''ש בנשפך (4)

 

לפרטים תגובות והערות: [email protected]