מהי מנהיגות?
מנהיגות היא אחד התחומים הנחקרים ביותר במדעי ההתנהגות והארגון. תופעת המנהיגות נחקרת זה עשרות שנים, חוקרים רבים ניסו להגדיר אותה אך התקשו למצוא לה הגדרה אחידה. יש הטוענים שמספר ההגדרות למושג המנהיגות הוא כמספר האנשים שניסו להגדירה...
אחד החוקרים סיכם זאת במשפט: "מנהיגות היא התופעה הנצפית ביותר והמובנת פחות עלי אדמות".
עפ"י אחד החוקרים "ישנן יותר מ-350 הגדרות למנהיגות, אך אין תשובה ברורה וחד-משמעית לשאלה מה מבדיל מנהיגים ממי שאינם מנהיגים". קושי זה נובע מעצם מורכבותה של התופעה.
במשך חמשת העשורים האחרונים המחקר אודות מנהיגות בחן האם מאפיינים אישיותיים, גורמים מצביים או שילוב ביניהם מסבירים צמיחת מנהיגות, התנהגויות, תפיסות והשפעות שלה.
בשפה פשוטה- 'מנהיגות' היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת. מנהיגות היא גם היכולת להשפיע בתוצאתה על מוטיבציה של אנשים.
אנשים רבים שדנו בנושא המנהיגות תיארו שליטים ולא מנהיגים, ועל כן חשוב להבחין בין מנהיגות (Leadership) לבין שלטון (Rulership).
כאשר אנשים מצייתים לאדם מסוים מפני שיש בידיו סמכות רשמית, לדוגמה: מלך, מנהל, קצין בכיר - קשה להבחין אם הם פועלים מתוך רצונם או מתוך חשש לענישה מצד נושא הסמכות. כך גם הדבר לגבי כוח. כשאדם מציית לאיום המלווה באקדח - הוא מציית לכוח. כאשר אדם מציית להוראות של רופא - הוא מציית לכוח המודרני: ידע ומומחיות.
ההבדל בין מנהיג למנהל
סטיבן קובי בספרו: "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים" ניסה להמחיש את ההבדל בין מנהיג למנהל באמצעות ניסוי קטן, הוא בקש מקהל הקוראים לדמיין קבוצת פועלים המפלסת את דרכה ביער, מתקדמת לאטה תוך כדי שהיא חותכת את הסבך במצ'טות. אחריהם הולכים מנהלים -מחלקים הוראות, מתגמלים ומענישים, מחפשים דרכים לייעל. על עץ אחד מטפס מנהיג. הוא משקיף סביבו וקורא: "היי, אנחנו בכלל לא בכיוון הנכון..."
עפ"י משל זה ניכר כי מנהיג מכוון מנחה וצופה את העתיד, מגדיר מטרות נכונות. מנהיג הינו בעל ראייה מערכתית ולא כמנהל שהוא בעל ראייה ממוקדת ודואג רק לעכשיו ומתמקד באמצעים.
בעיני פיטר דרוקר, ממומחי הניהול הידועים בעולם, אחריות להתנהלות אתית היא אחד האלמנטים הבסיסיים המבחינים בין "מנהל" לבין "מנהיג". דרוקר הגדיר את ההבדל בין השניים: "ניהול פירושו לעשות את הדברים נכון; מנהיגות פירושה לעשות את הדברים הנכונים".
לפי אריסטו למשל, מנהיגות מורכבת מאתוס (אמינות), לוגוס (הנמקה), ופאתוס (רטוריקה רגשית) אך עם הזמן הובן כי ישנם סוגים שונים של מנהיגות, וקונטקסטים שונים למנהיגות:
מנהיגות צבאית, מנהיגות חינוכית, מנהיגות רעיונית, מנהיגות פוליטית, מנהיגות עסקית, מנהיגות ארגונית, מנהיגות חברתית, מנהיגות מתנדבת, מנהיגות אישית, מנהיגות לא פורמאלית / פורמאלית, מנהיגות מעצבת, מנהיגות שוויונית.
בהתאם לכך ישנם גם סגנונות מנהיגות שונים אישית השמים דגשים שונים בהתאם לצורך הנדרש.
הסגנונות השונים של מנהיגות נבדלים זה מזה בשלושה גורמים עיקריים:
1.תפיסת המנהיג את תפקידו ואת סמכויותיו.
2.תפיסת החברה את תפקידי המנהיגות.
3.מידת החשיפה של המנהיג אל מונהגיו.
הצלחתו של מנהיג תלויה במידה רבה בהתאמת סגנון המנהיגות שלו לנסיבות שבהן עליו להנהיג.
בעבר היה נהוג לייחס את יכולת המנהיגות להשראה אלוקית כביכול (מה שמכונה בלועזית "כריזמה") אולם כיום מקובל לחשוב כי מדובר בפוטנציאל הקיים במידה זו או אחרת בכל אדם ושניתן לפתח ולטפח אותו, ואפילו להתאימו לסיטואציה ספציפית. על בסיס גישה זו התפתחו מתודולוגיות רבות העוסקות בפיתוח וטיפוח המנהיגות.
עם ראשית המחקר האקדמי על תופעת המנהיגות, החלו להופיע מודלים שונים שניסו להסביר את מרכיביה של המנהיגות. המנהיגות מוסברת בספרות המקצועית של הפסיכולוגיה החברתית באמצעות ארבע גישות מרכזיות: גישת התכונות, הגישה המצבית, הגישה תלוית ההקשר וגישה חדשה המשלבת את הגישות הקודמות.
גישות במנהיגות
'גישת התכונות' אפיינה את ראשית המחקר המדעי של המנהיגות אשר התמקד בשאלות: "מיהו המנהיג הטוב? ומהם מאפייניו?" הנחת היסוד של גישת התכונות הייתה כי מנהיג הינו אדם הניחן בתכונות מיוחדות אשר מכוחן הוא משפיע על מונהגיו כיחידים או כקבוצה ומהן הוא רוכש את כוחו החברתי. מכאן נגזרה התפישה כי בדומה לתכונות אישיות אחרות, כגון: ביישנות או בטחון עצמי, מנהיגות הינה תכונה או אוסף של תכונות אשר על פיהן ניתן להבחין בין מנהיגים לבין לא-מנהיגים.
המחקרים הללו שיצאו מנקודת מוצא זו, עסקו בעיקר בתכונות פיזיות כמו הופעה חיצונית וגובה של אנשים אשר נחשבו למנהיגים. בהמשך התרחב המחקר ועסק גם בעשרות תכונות האמורות להבדיל בין מנהיגים לבין לא-מנהיגים. החל מתכונות פיזיות כגובה, גיל, הופעה חיצונית ומשקל וכלה בתכונות מנטליות ככושר ביטוי, מקוריות או אינטליגנציה. כמו כן נבדקו משתנים בתחום החברתי כסטטוס, פעילות חברתית ויוקרה. מהם הגיעו למסקנה כי מנהיגות מאופיינת בשישה תכונות מרכזיות: יכולת, הישגיות, אחריות, שיתוף, סטטוס והבנת המצב.
'הגישה המצבית' המכונה גם 'הגישה ההתנהגותית', ירשה את מקומה של גישת התכונות כהסבר אפשרי למנהיגות. הטיעון המרכזי בבסיס גישה זו היה, כי לא תכונות יוצרות את המנהיג אלא נסיבות ותפקיד. הפעם המחקרים התמקדו בזיהוי התנהגויות בפועל של מנהיגים במצבים שונים והביאו לניסוח מספר טיפולוגיות התנהגותיות, שהחשובה בהן הבחינה בין התנהגויות המנהיג המכוונות לצרכי אנשים ואלו המכוונות לביצוע המשימה..
'גישת המנהיגות תלוית-הקשר' יצרה הבחנה בין התנהגויות מכוונות-אנשים להתנהגויות מכוונות-משימה והובילה לפיתוחם של מספר מודלים מורכבים, אשר מפתחיהם התבססו על הטענה, כי לא ניתן להסביר את המנהיג והשפעתו במונחי תכונות, מצבים או התנהגויות. הניסיון לזהות את ההרכב המיטבי של תכונות המנהיג נכשל, דבר שהעלה את הרעיון כי התנהגות אפקטיבית של מנהיג תלויה באינטראקציה שבין תכונות המנהיג והגורמים בסביבתו. גישה זו מציעה לשקול את כלל הגורמים בזיקה למצב ובהתאם לכך להציע סגנון מנהיגות מתאים.
הגישה החדשה היא ה'מנהיגות המעצבת' וה'מנהיגות המתגמלת'
היא מבוססת על שני סוגי מנהיגים אשר ניתן לזהות, המעצב והמתגמל.
המנהיגות המתגמלת היא עסקת חליפין, בנויה על יחסי תן וקח, יחסי תמורה. במידה והמונהגים מבצעים את תפקידם כמצופה המנהיג ממלא את צורכיהם. סוג מנהיגות זו אינו מוביל לפריצות דרך או לחדשנות אלא לשמירה על הקיים וייעול ושיפור בתוך המסגרת הארגונית הקיימת. לעומת סוג מנהיגות זה, מנהיגות מעצבת היא כזו שבכוחה לתת משמעות לדברים שאנו עושים ולגרום לכך שנחוש חזקים וכשירים יותר לבצע את היעדים המשותפים לנו ולמנהיג.
מנהיגות מעצבת היא מנהיגות המובילה תהליך של שינוי באמונות, בערכים , בדעות ובצרכים של השותפים במערכת או בארגון. באס הגדיר מנהיגות מעצבת כמנהיגות אשר יוצרת שינוי וטרנספורמציה בציפיותיהם ובשאיפותיהם של המונהגים , יוצרת גירוי אינטלקטואלי , ואינה מקבלת את הנורמות המקובלות בארגון , אלא מעצבת אותן מחדש. מנהיגות זו מתרחשת כאשר מנהיגים ומונהגים מעלים אחד את השני לרמה גבוהה יותר של מוטיבציה ומורל. מנהיגות מעצבת מיוצגת באמצעות המאפיינים הבאים: כריזמה, התחשבות ביחיד, גירוי אינטלקטואלי, השראה וחזון מנהיגותי.
הגורם המאחד
למרות קיומם של הבדלים בולטים בין הגישות השונות, כולן מסכימות פחות או יותר על הגדרה של המנהיגות המבוססת על קיומן של יכולות אנושיות מסוימות אצל המנהיג. אכפתיות ואחריות אישית וסביבתית, הן תנאי סף בסיסיים למנהיג. כל מנהיג מוצלח שהוא.
בין היתר, ניתן למנות את היכולות הבאות כאלה שיש לגביהן את ההסכמה הרחבה ביותר:
יכולת הצגת חזון - להגדיר באופן ברור ומוחשי את המטרה המשותפת שאליה הוא מנהיג, דוגמה אישית - היכולת לבטא במעשיו ובהתנהגותו את הערכים שבהתאם להם הוא מצפה לפעול, איזון בין שכל ורגש - היכולת לשקול בצורה נכונה שיקולים שכלתניים אל מול שיקולים רגשיים בעת קבלת החלטות, הובלת שינויים - היכולת להתמודד עם מצבים של שינוי על כל המורכבות והקושי הכרוכים בהם, הבנה באנשים - הבנה של אופן הפעולה של בני אדם במצבים מורכבים ומאתגרים והתחשבות בצרכים של מונהגיו כבני אדם, כושר ארגון - היכולת לעצב ולהפעיל מבנים ארגוניים, אומץ - היכולת לקבל החלטות קשות המכילות גורם של סיכון והאצלת סמכויות - היכולת להאציל מסמכויותיו לאנשים אחרים מבלי להפחית מאחריותו לתוצאות.
מיהו מנהיג אמיתי?
על פניו ההשוואה בין בלעם למשה היתה בלתי נמנעת.
במדרש מבואר שכשם שמשה רבנו היה מנהיג לעם ישראל, כך בלעם יועד להיות רב ומנהיג לאומות העולם.
חיצונית אולי הלבוש היה אותו הלבוש, השיעורים היו אותם שיעורים וכל המעמד שיקף גם אצל בלעם "מנהיגות" אמיתית.
אז היכן טמון ההבדל?
יש שענו שהפער הזה אולי אינו מורגש בין שני אנשים עצמם, אך הוא בולט ב"תלמידיו". כמבואר במשנה באבות (ה, יט) שהמידות של תלמידי בלעם היו הפוכות בקיצוניות ממידות התלמידים של אברהם אבינו. "חינוך- אי אפשר לזייף" ולכן גם אם בלעם הצליח לשוות לעצמו דמות ערכית, את החינוך לתלמידיו הוא לא הצליח להעביר ולזייף. ודרך "תלמידיו" גילינו את פרצופו האמיתי.
הגר"ח שמואלביץ זצ"ל הוסיף נדבך עמוק וסבר שהמידות של תלמידיו אינם רק "פועל יוצא" ממנו אלא פועל ישיר. "נפש רחבה", "עין רעה" ו"רוח גבוהה" היו לא פחות מאשר ה"שיעורים כללים" של בלעם! זו היתה האג'נדה שהוא חינך אליה אותם ואלו היו השמעתתא דמבדרי מפיהו. הריקבון פשה מבפנים לבחוץ ועבר את מחסום הניראות המזויפת.
יש שמצאו לכך רמז בפסוק "ויקח את נעריו עמו". אותו פסוק שמופיע שנית בתורה אצל אברהם אבינו שיצא למסע העקידה של יצחק בנו.
נער בר"ת: נפש, עין ורוח. אותם ג' הדברים שמהווים עפ"י המשנה במס' אבות את מבחן ההבדלה וההפרדה בין אברהם אבינו לבלעם. עין טובה, נפש שפלה ורוח נמוכה- ר"ת שטן. מה שמרומז בפס' שהמלאך עמד לנגדו ל'שטן'. להראות לו איך היו צריכים להיראות ה"שיעורים כללים" שלו, כמו השיעורים והחינוך של אאע"ה שבאותם כלים שאף וחינך את תלמידיו למצוא את התכונות הטובות שבעין נפש ורוח.
הגר"א ביאר שהשם "בלעם" נוצר מצירופם של שתי מילים: בלי-עם. ומבטא בכך החיסרון השורשי במנהיגות של בלעם, שהיה בו הפוטנציאל לצאת מנהיג אמיתי כמו משה החמיץ אותה בגלל מרכיבים אישיותיים, למשל בגלל שלא היו לו סנטימנטים ושייכות לשום עם, רק לכסף.
מי ששילם לבלעם טוב יותר זכה לתשומת ליבו ונאמנותו העכשווית. לטובתו הוא יברך ואת אויביו הוא יקלל. הכל לפי משקל הכסף וללא שום אידיאולוגיה ופטריוטיות.
כך אי אפשר להיות מנהיג.
ללא מידות חיוניות כ"כ כנפש שפלה, עין טובה ורוח נמוכה שהיו באאע"ה והיו חסרים בבלעם, אי אפשר ליטול את מושכות ההנהגה. וגם כשיראה לנו שכן, יסתבר למפרע שמדובר בזיוף שלא מחזיק יותר מדור אחד ונתקע בתלמידיו ממשיכי דרכו.
בהנהגה יהודית אמיתית ואופטימאלית אין מושג של "לא סימפטי, מנהיג!" כסלוגן התעמולתי ששימש לפני מספר שנים את אחד מהמועמדים לראשות הממשלה, כי מי שלא סימפטי- הוא גם לא מנהיג.
להיות מנהיג זו לא תכונה בעלמא אלא זכות נרכשת שמגיעה עם השלמת מסכת תכונות ומידות שחיוניות למנהיגות אמיתית.
בלעם, ה'מנהיג המתגמל', פעל להשיג את מטרותיו באמצעות שכר ועונש. הוא האמין שאנשים פועלים בגישת התועלתיות, כלומר שהם תמיד ינסו להשיג את האינטרס שלהם בכל מחיר ערכי. הוא האמין כי אם יציע להם הצעה טובה הם יקחו אותה בשתי ידיים. יצר מעין "סחר חליפין כלכלי" בינו לבין המונהגים - אם ייתנו לו את תמיכתם ויקדמו אותו הוא יעזור להם לממש את האינטרסים שלהם. מנהיגות מסוג זה חולפת במהירות, שכן האינטרסים עלולים להשתנות. יתר על כן, פעמים רבות יש התנגשות אינטרסים של המונהגים וכל החלטה שהמנהיג מקבל פוגעת במנהיגות.
משה רבנו, ה'מנהיג המעצב' פעל להשיג את מטרותיו באמצעות שימוש בעולם ערכים שהמונהגים מזהים איתו. האמין כי העולם פועל על פי צו ערכי ברור וידוע. וחשב שהוא יכול לשפר את הקבוצה באמצעות הדגשת הערכים הללו כאשר הקבוצה תלך על פי העקרונות המנחים אותו שהוא מאמין שהם נכונים. מנהיג מעצב נותן תחושה למונהגים שהוא מוביל אותם למקום טוב יותר, שבו הם מפתחים את עצמם כפרטים וכקבוצה. המנהיג המעצב מצליח ליצור אצל המונהגים שביעות רצון וכך הם מבקשים להמשיך וללכת אחריו גם בטווח הארוך.
הרב אבי אברהם מטפל רגשי ומנהל מרכז קומ"ה לקידום והעצמה
להארות ויצירת קשר: Merkazkuma@gmail.com