אאא

התורה אומרת שהקללות של התוכחה באות: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב", (כי תבוא).

מדוע שנענש על קיום מצוות ללא שמחה. האם שמחה כל כך חשובה לקיום המצוות שחוסר שמחה מצדיק עונש נורא? ר 'חיים וולוז'ינר (רבי חיים מוולוז'ין) אומר שלדעתו התורה אינה מתייחסת לשמחה הנלווית לקיום מצווה ספציפית, אלא ליחסנו כלפי קיום המצוות. אם הגישה הכללית שלנו למצוות היא שהם נטל עלינו, ולא משהו מעשיר, אז אנחנו ראויים לעונש.

ר' מנחם מנדל מקוצק, הרבי מקוצק לוקח את זה לכיוון אחר ואומר שהתורה לא מגדירה את זה כעונש, אלא כמציאות. המציאות היא שאם נקיים מצוות ונתייחס להן כנטל, קיום המצוות שלננו לעולם לא יחזיקו מעמד. יש להקפיד ששמירת המצוות שלנו וההקפדה שלנו צריכה להיות חדורה בשמחה, כי אם לא, נוכל להגיע למסלול שבו מעשינו באמת ראויים לעונש.

הסיסמא שלנו צריכה להיות אשרינו מה טוב חלקינו לוודא שיש לנו גישה חיובית לקיום המצוות!