אאא

פרק ג': אנו ממשיכים עם תשובתו של גאב"ד אונגוואר לגבי בגדי ה'זברה' בירושלמים עליהם הובאו מסורת מצדיקי ירושלים שהעידו שהם ראו את האבות הקדושים מתהלכים כך ברחובות ירושלים.

גאב"ד אונגוואר קובע שאין לפקפק במסורת שהרבי הרמ"ד מלעלוב ראה את האבות הקדושים עין בעיין לבושים בבגדי זברה, ברם אסור לקבוע הלכות על סמך חלומות, ולכך מעלה הגאב"ד מספר אפשרויות לבגדיהם של האבות הקדושים ממדרשי חז"ל, שלא היו זברה.  

ממשיך גאב"ד אונגוואר וכותב שחובה עלינו להבדיל מלבוש העכו"ם ורק בזכות שלא שינו את הלבוש במצרים עם ישראל נגאל, ומביא מקורות רבים מהפוסקים שאסור להידמות לגוים וללבוש את בגדיהם.

ברם, לגבי המסורת שהאבות התלבשו עם בגדי זברה כפי שציטט ריא"ז מרגליות את האדמו"ר מלעלוב כותב גאב"ד אונגוואר שאין לפסוק הלכה מחלומות, כמו כן מצטט גאב"ד אונגוואר מקורות חז"ל, שאין האבות הקדושים התלבשו בבגדי זברה, כפי שראה הרבי מלעלוב ברחובות ירושלים, וכך דבריו:

"לענין המלבושים האיך ובמה היו לבושים אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב באמת כי לפי עניות דעתי קשה מאוד הדבר להחליט להלכה בשביל חלום זה או אחר שנבאו בו האבות או איזה צדיק אחר ולפום ריהטה היה נראה דבזמנן היו מלובשים בבגד ד' כנפות בכלל כמו שהיה בכלל בדורות הראשונים...".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

גאב''ד אונגוואר זצ''ל (צילום: יהודה פרקוביץ')
גאב"ד אונגוואר זצ"ל (צילום: יהודה פרקוביץ')

מוסיף גאב"ד אונגואר עוד מקורות חז"ל שהאבות התהלכו עם בגדי כהן גדול, וכן שהתלבשו עם לבוש אדם הראשון, וכן שהאבות הק' התהלכו עם כותנות עור, רחבים מלמטה וקצרים מלמעלה.

אח"כ עובר הרבי לדון בכובעים ושטרמליים: "גם בכובעים שאנן נוהגין בכובע של פילץ וביבער ובשבת קודש בשטריימעל כנראה האבות לא הלכו אלא בחתיכת בגד על ראשם כמנהג אחינו בני ספרד,  ות"ח היו פורסין סודר על ראשם", כמובא במספר מקומות בחז"ל... "ומבואר דדרכם היה לפרוס סידור על ראשם ואולי כדרך הישמעאלים של היום ומ"מ הלא שינוי בלבוש זה וצ"ע".

גאב"ד אונגוואר סבור שבימינו נוהגים לחבוש שטריימל, או כובע שחור או פרווה, ובימי חז"ל והאבות הקדושים משמע מגמ' שבת ע"ז, שהיו פורסין סודר על הראש. ממסכת מקידושין דף כ"ט משמע שהצורה המכובדת הייתה לפרוס סודר על הראש, "ואולי כדרך הישמעאלים של היום" מסיים גאב"ד אונגוואר.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]