אאא

הימים הנוראים הם הימים החשובים והמשמעותיים ביותר ליהודי באשר הוא. וכעת, בתפר שבין ראש השנה לשמחת תורה, זהו הזמן המתאים ביותר ליהנות מ "דאס אידישע ליעד" - השיר היהודי, שנכתב בדיוק על ימים אלה.

את "דאס אידישע ליעד", כתבו אנשל שור ושלום סקונדה עבור הגרסה המורחבת של המלודרמה המוסיקלית "בשם אלוקים", שהועלתה לקראת ראש השנה בשנת 1924, בתיאטרון "רחוב הקשת", בפילדלפיה, שם שימש סקונדה כמלחין הבית. סקונדה, שהקדיש את השיר להוריו, כתב והתאים אותו ליכולותיו המופלאות של הזמר-שחקן, יוסף שיינגולד.

השיר מספר על קורותיו של היהודי בגולה, ושוזר בתוכו שלוש מהתפילות הידועות ביותר, בעולם החזני לימים הנוראים: "הנני העני ממעש", "כל נדרי" והניגון המסורתי הידוע "שישו ושמחו".

לאור הצלחת ההצגה, הקליטו את השיר חזנים נוספים, הראשון שבהם היה החזן מרדכי הרשמן. הרשמן ותזמורתו, התייצבו לראשונה להקלטה באולפן, ב 22/7/1925, אך בעצה עם סקונדה, בחרו להשמיד את ההקלטה. ההרכב כולו חזר לאולפן שוב כ-4 חודשים לאחר מכן, ב 14/10/1925 וזו ההקלטה שהונצחה.

אחריו הקליטו את היצירה החזנים ישראל ברי, משה קוסביצקי הצעיר וגם משה גנטשוף, שעל פי ביצועו הודפסו התווים לגרסה הרווחת כיום.

במשך השנים התפרסם השיר בכמה שמות:
• שיר הגלות
• הנשמה של השיר היהודי
• והשיר היהודי – השם הנפוץ ביותר

ערב הימים הנוראים בשנת 2017, קיימנו בהיכל את קונצרט "אתה נגלית", עם מיטב היצירות לימים הנוראים. את "דאס אידישע ליעד" נבחר לבצע חברי היקר והחזן הנפלא - נתנאל הרשטיק, שהביא ליצירה נופך חזני מיוחד משלו. את ההסרטה קיבלתי מידידי הצלם, יעקב פלברבאום (יעפ), וזו ההזדמנות לאחל לו החלמה מהירה ורפואה שלמה.

לא רבים יודעים, אך לאבא היה תענוג מיוחד לתרגם מאידיש, ובפרט שירים באידיש. התרגשות ועונג גדולים הם לי להשתמש בתרגומו הנפלא והעשיר ככתוביות בסרטון.

מעקיבא צימרמן ז"ל שמעתי, שניגש אל החזן מישה אלכסנדרוביץ ז"ל ושאלו, למה בחר בכל אופן להוציא את השיר בשמו המקובל פחות - "שיר הגלות"? וזה ענה לו בחיוך: "מפני שהוא ארוך כמו הגלות...".