פרשת וישב

אקטואליה בפרשה עם הרב וייס: הבור ופח השמן

חבר מועצת הרבנות הראשית, הגאון רבי אליעזר שמחה וייס, מתארח מידי שבוע באולפן 'כיכר השבת', ומגיש לצופים ווארט אקטואלי מהפרשה. והשבוע: הבור ופח השמן (יהדות)

(צילום: דודי פלוג)

השבת נקראת פרשת "וישב " וביום ראשון נתחיל לחגוג את חג החנוכה. האם יש קשר בין הפרשה לחנוכה? !

הסוגיא של חנוכה נמצאת במסכת שבת (שבת כא ע"ב) ומשתרעת על פני כשלושה דפים ומתחילה עם השאלה מאי חנוכה? והתשובה של חז"ל היא הסיפור של פח אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו שמן אלא כדי להדליק ליום אחד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים.

חז"ל הדגישו את נס פך השמן ולא את נס הניצחון על היוונים. לכאורה, דווקא נס הניצחון, ששינה את פני ההיסטוריה היהודית, מתאים יותר לציון חג החנוכה, אבל הוא לא מוזכר כסיבה לחגוג את חנוכה. מדוע?

באמצע הדיון על חנוכה מופיעה שאלה על פסוק בפרשת וישב, שמספר שהבור שאליו נשלך יוסף היה ריק, והפסוק מוסיף שלא היו מים בבור. הגמרא שואלת "מאי דכתיב 'והבור ריק אין בו מים'? ממשמע שנאמר 'והבור ריק', איני יודע שאין בו מים? אלא מה תלמוד לומר 'אין בו מים'? - מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו". (שבת כב ע"א)

נשאלת השאלה מה הקשר בין הבור, שהאחים השליכו את יוסף לתוכו, ובין נס חנוכה? ומדוע שילבה הגמרא בדיוק כאן, באמצע הדיון בהלכות חנוכה, את הדרשה על סיפור הצלתו של יוסף מהבור? בנוגע לכך ישנה הערה מעניינת של ה"משך חכמה". המדרש מספר שיוסף בירך ברכת "שעשה לי נס במקום הזה", כשעבר ליד הבור שניצל ממנו, וה"משך חכמה" מבאר שברכתו נאמרה על עצם ההצלה מהבור שהיה מלא בעקרבים, ולא על הפיכתו למשנה למלך מצרים. אמנם, יוסף ודאי הודה לקב"ה בעיקר על קידומו המהיר מהבור לכיסא המלכות, אך יוכל לברך את ברכת הנס רק על הנס הגלוי.

בשני המקרים, בחנוכה ואצל יוסף, הנס שעליו מברכים איננו החלק העיקרי בסיפור. גם בחנוכה אנו מודים לקב"ה על עצם ההצלה (ולכן רק היא מופיעה בתפילת "על הניסים"), אך מברכים על החריגה מדרך הטבע - על נס פך השמן. בשני המקרים, הנס מעיד על חלקו של הקב"ה במהלכים, ולכן אנו מברכים עליו.

חז"ל מספרים שכאשר יוסף חזר לארץ כנען לראשונה מאז שהוא נמכר למצרים בדרכו לקבור את יעקב, הוא ביקר במקום הבור, שאליו הוא הושלך לפני שהוא נמכר, ואז בירך ברכה שעשה לי נס במקום הזה!

אם נחשוב על כל הניסים שחווה יוסף מהזמן שהוא עזב את בית אביו, נתעורר לשאול מדוע הוא בחר דווקא במקום הבור כדי להודות לה' על הנסים שהתרחשו לו במשך שנים עד שהוא התאחד שוב עם אביו? מציין ר' מאיר שמחה שאנו אומרים את ברכת שעשה נסים רק כשזה נס שלא בדרך טֶבַע.

יוסף בהחלט חווה ניסים גדולים יותר בדרך, אבל העובדה שהוא שרד בבור מלא נחשים ועקרבים היה הנס היחיד מעל הטבע. אמנם, הנס של המלחמה היה חשוב יותר מבחינה היסטורית, אבל נס פך השמן הוא זה שאנחנו קוראים עליו ברכה ומזכירים את כל הניסים של אותה תקופה. וזוהי הסיבה לכך שחז"ל שילבו את מאמרם על הנחשים והעקרבים בבור יוסף באמצע הסוגיא העוסקת בהלכות חנוכה.

אמנם הסיבה המרכזית לחנוכה היא הניצחון על היוונים, אלא שכל ניצחון במלחמה יכול להיות מוסבר בדרך הטבע. חשיבותו של נס פך השמן היא בכך שהוא מלמדנו על חלקו של הקב"ה בנס הגדול של הניצחון. גם את השתלשלות סיפורו של יוסף ניתן להסביר בדרך הטבע, אבל הישרדותו בבור עם נחשים ועקרבים היא מעל הטבע, ולכן הברכה היא על כך.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר