אאא

דף ו

*בל תאחר הזמן והדרשות.

א.     דרשות הפסוקים בדיני בל תאחר 1. ילפינן מקרא כי תדור נדר בגז''ש דאף נדבה עמו, לה' אלוקיך זה דמים ערכין חרמין והקדשות, כי דרש ידרשינו אלו חטאות אשמות עולות ושלמים, ה' אלוקיך אלו צדקות ומעשרות בכור מעשר ופסח, מעִמך זה לקט שכחה ופאה ולרבות יורש. 2. לא תאחר לשלמו למעט חילופיו, ומקשינן דחילופין: בעולה ושלמים קרבים ובחטאת מתה ותודה שנתערבה בתמורתה לאו בת הקרבה, ולמסקנא שהומם וחיללו לאחר שעברו עליו שני רגלים או ברגל עצמו ואליבא דר''מ שמחייב ברגל אחד וקמ''ל דלא אמרינן דקאתי מכח קמא. 3. והיה בך חטא, להו''א ולא בקרבנך חטא ודחי דילפינן לבכור שעברה שנתו דהוקש למעשר דגן שלא נפסל משנה לחברתה, ובן עזאי יליף לשאר קדשים הבאים לרצות שנאמר בפיגול אותו לא ירצה למעט מאחר נדרו שנרצה, ולמסקנא והיה בך חטא ולא באשתך וקמ''ל שאשתו של אדם מתה רק בעוון נדרים ולא בעוון בל תאחר. 4. מוצא שפתיך זו מצות עשה, תשמור ל''ת, ועשית אזהרה לב''ד שיְעשוך, כאשר נדרת זה נדר, לה' אלוקיך חטאות אשמות עולות ושלמים, נדבה כמשמעו, אשר דברת אלו קדשי בדק הבית. ומפרשינן דאיצטריך קרא לנדר ולא הפריש דלא קיימיה לדיבוריה ואינו דיבורא בעלמא וכן להפריש ולא הקריב דמשהי גביה ולא אמרינן דבכל מקום נמצא בי גזא דרחמנא, והאופן בנדבה שאמר הרי עלי עולה ע''מ שלא אתחייב באחריותה. 5. בפיך זו צדקה ומתחייב עליה לאלתר כיון דקיימי עניים, וקמ''ל דאף שנכתב בעינינא דרגלים לא אמרינן שיהא דומיא דקרבנות. 6. ובאת שמה והבאתם למימר שעובר בעשה כבר לאחר רגל אחד אבל לאחר שלש רגלים עובר בכל יום בל"ת, והא דאכלו פרה של שלמים בפסח וולדה בחג מוקמינן שהיה חולה או דחג היינו שבועות. 7. אמרינן דעובר אף אם עברה שנה בלא שעברו שלשה רגלים, והאופן לר''ש דבעי כסדרן, כרבי בשנה מעוברת דמונה שס''ה ימים, או שעצרת היתה בה' סיון ושנה לאחר מכן בשבעה בו ודלא כאחרים דקסבר שאין מעברין או מחסרין חדשים אף לצורך. 8. יורש עובר בכל תאחר שנאמר מעמך, ובעי באשה כיון דאינה בראיה ומאידך שיכא בשמחה. 9. מונין שנה לבכור תם ממתי שנראה להרצאה, ובבעל מום ממתי שנולד.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

א.     דרשות הפסוקים בדיני בל תאחר (9)

 

לפרטים תגובות והערות: [email protected]