אאא

ליארצייט של המהרש"א - רבי שמואל אליעזר איידלס - ה' כסלו.

מעשי נפלאות המהרש"א – סגולה לרפואה!

המהרש"א נולד בשנת ה'שט"ו, בעיר קז'ימייז' הסמוכה לקרקוב, בצעירותו המהרש"א התגלה כילד מחונן, גאון ועילוי בתורה, והיה גם יפה תואר, ועל כך, ונהגו השרים והרוזנים להביט ביופיו בהשתאות.

ידועים פרושי המהרש"א על הגמרא, רש"י ותוספות, וחיבוריו על הש"ס: חידושי ההלכות, וחידושי האגדות.

החזון איש באיגרותיו מדריך את הלומדים גמרא, להתמיד בלימוד ספרי המהרש"א, כחלק עיקרי בהבנת הנדבכים הבסיסיים של הלימוד.

מה עושה מי שיודע את גודל צדקותו של המהרש"א?

הבעל שם טוב התבטא על כתביו של המהרש"א: "נכתבו ברוח הקודש".

והוסיף ואמר: "אם היו יודעים בעולם מגודל צדקתו – היו לוכחים עפר שעל קברו" (הבעל שם טוב על התורה, שופטים אות ה').

מדברי תורתו: המהרש"א מפרש את הפסוק במסכת ברכות:

'הכל בידי שמיים – חוץ מיראת שמיים':

הכל בידי שמיים - כאשר האדם מתפלל על דבר מסוים, ההחלטה 'בידי שמים' אם - לשמוע ולקבל את תפילתו.

אבל, חוץ מיראת שמיים – כאשר האדם מתפלל על יראת שמיים:

"יהיו חייבים להישמע לתפילתו - ולהגשים את רצונו".

סיפורי צדיקים – מביאים רפואה וישועה!

אדל הצדקת, ביתו של רבי נחמן מברסלב חלתה, והיה לרבי נחמן צער גדול מכך, והיה מבקר אותה כמה פעמים ביום.

ופעם אחת כשנכנס אליה, ראה איך המחלה ר"ל מתגברת עליה, ומרוב צער נרדם רבי נחמן, והבעל שם טוב הקדוש הגיע אליו בחלום, ואמר לו: "על מה אתה כל כך בצער?" והשיב לו רבי נחמן: "הלא בתי כל כך חולה!".

והשיב לו הבעל שם טוב הקדוש: "מגדיל ישועות מלכו, ועושה חסד למשיחו, לדוד ולזרעו עד עולם" (תהלים י"ח, נ"א).  

פרש הפסוק כך: 'מגדיל ישועות מלכו' – הצדיקים נקראים מלכים, ומי שמשיח ומספר, את גודל הנפלאות והישועות שהיו לצדיקים:

"ועושה חסד למשיחו" – שה' יתברך עושה עימו חסד:

נמתק הדין מעליו - ונמשך עליו חסד!

וסיפר רבי נחמן לביתו שלושה סיפורים על המהרש"א - ונרפאה.

ושלושת הסיפורים על המהרש"א שנביא לכבוד היארצייט, הינם סגולה לכל הרפואות, שאין הרפואה יכולה להביא ריפוי - כי הכל ממנו יתברך!

ויש ביכולתה של סגולה זו, לרפא כל חולי ומחלה.

הקדים רבי נחמן לספר לביתו אדל: "כשהייתי בעיר אוסטרה, וסיפרו לי שיש בעירם פנקס ישן נושן, מזמן הגאון האלוקי המהרש"א ז"ל, ונכתב שם כל מה שארע עם המהרש"א ז"ל.

והפנקס היה כתוב באופן כזה, שבכל דף היה כתוב סיפור אחר ממנו.

ומי שהיה רוצה לקרות איזה דף (שהוא סיפור אחד), היה צריך לשלם זהוב אחד. נתתי להם שלושה זהובים, והם פתחו לי את הפנקס בשלושה מקומות, ואלו הסיפורים שקראתי בהם:

סיפור ראשון – הבחור יפה התואר שהיה גלגולו של אחאב.

המהרש"א ז"ל, קודם שהיה רב בעיר אוסטרהא, היה רב באיזו קהילה קטנה והיה יושב ולומד עם בני הישיבה שלו כל היום כולו.

והיה אז שם, הרב הראשי על כל העיירות והקהילות, והיה נקרא "הרב דמדינה", וכל הרבנים היו כפופים תחתיו, והיו מוכרחים, כל הרבנים של כל הקהילות לבוא לפני הרב דמדינה, לקבל פניו, וליטול ממנו רשות.

אך הרב המהרש"א ז"ל, הוא לא בא אליו אף פעם, רק היה תמיד יושב ולומד בהתמדה רבה.

והרב דמדינה היה דן אותו לכף זכות, כי יצא שמו בכל העיירות, שהרב המהרש"א ז"ל הוא לומד בהתמדה רבה, ולא פסיק פומיה מגיראסא.

 בביהכ"נ העתיק של המהרש"א באוקראינה: 'אני מאמין'

ועל כן מחמת שהוא טרוד בלימודו, לכן, אינו בא אליי (כך חשב הרב דמדינה). ונתיישב שהוא יסע אל מקום המהרש"א ז"ל.

הרב המהרש"א לא רצה לצאת כנגדו ולקבל פניו, אף על פי כן, גם אז, דן אותו הרב דמדינה לכף זכות, ותלה דבר זה בביטול תורה, שאינו רוצה לבטל מלימודו. ונתיישב, שהוא ילך אל בית מדרשו.

הלך הרב דמדינה אל בית המדרש, והמהרש"א ז"ל לא קם ולא זז ממקומו, ולא הפסיק לרגע בלימודו, ומכל שכן שלא נתן לו שלום כלל.

אף על פי כן דן אותו הרב דמדינה לכף זכות ואמר בליבו: אולי גם זה מחמת שאינו רוצה לפסוק פומיה מגירסא.

בתוך כך שהוא חושב כך, נכנס לבית המדרש, בחור אחד יפה עיניים וטוב רואי, ומיד חרד המהרש"א לקראתו, וקם מלפניו מלא קומתו וחלק לו כבוד גדול ודיבר עמו הרבה מאוד.

אז קצף הרב דמדינה מאוד מאוד כאחד הריקים, וכך צעק עליו ואמר: "בתחילה כשלא באתם אלי למקומי, דנתי אתכם לכף זכות, ותליתי בביטול תורה.

אחר כך, כשבאתי למקומכם, ולא באתם אליי, דנתי אתכם גם כן לכף זכות ותליתי גם כן בביטול תורה.

אחר כך, כשבאתי לבית הכנסת, ולא נתתם לי שלום, גם כן דנתי אתכם לכף זכות ותליתי זאת שוב בביטול תורה, שאין אתם רוצים להפסיק מן התורה כלל.

עכשו אני רואה, ששקר הוא, כי הלא את הבחור כיבדתם מאוד ודיברתם עמו הרבה באמצע הלימוד".

כעס עליו הרב דמדינה מאוד, וחמתו בערה בו, ולא היה יכול להשקיט כעסו.

ענה ואמר לו המהרש"א ז"ל: "דעו לכם, אל תכעסו אליי, כי עם הבחור הזה היה לי ענין אחר לגמרי, ותראו לאות ולמופת, שבעוד שתי שעות יהרג הבחור הזה".

ולא רצה הרב דמדינה להאמין ולקח את הבחור, והלך עמו הנה והנה ודיבר עמו הרבה, ושמר עליו מאוד לבל יניחנו להתעלם מן עינו, למען שיוכל להכחיש דברי המהרש"א ז"ל.

ויהי מידו עברם בעיר, וחלף והלך אצלם איזה אדון, והיה מושך בקנה שרפה לפי תומו לירות באיזה עוף וכיוצא בדרכם, אך החץ נכנס בלב הבחור, ונהרג בדיוק בגמר השתי שעות כדברי המהרש"א ז"ל.

ואמר לו המהרש"א ז"ל: "הוי! הוי! מה עשית? וראה מה גרמת? וכו', בסמוך יביאו לכאן הרוג אחד, ואתה חייב בדבר".

ועמד משתומם, וארכבותיה דא לדא נקשן מרוב פחד ואימה.

בתוך שהם מדברים, נעשה רעש בעיר, שהביאו הרוג אחד.

אז שאל הרב דמדינה ברוב פחד ואימה את המהרש"א ז"ל: "מה זאת?"

והשיב לו המהרש"א ז"ל וגילה לו את כל הענין: "היות שזה הבחור היה גלגול אחאב מלך ישראל, ומחמת זה חלק לו כבוד, כל כך.

ומחמת שאחאב מלך ישראל נהרג, היה מוכרח זה הבחור להיות נהרג גם כן.

ותכף שיצא לעולם זה הבחור, אזי תכף נברא משחית אחד בשביל להרוג את אותו הבחור.

והיה עומד במקום מסוים, סמוך לעיר הזאת והיה מחכה, עד שיבוא הבחור אל המקום ההוא ובזמן ההוא, שיהיה נהרג על ידי המשחית הזה.

אך מחמת שעיכבתם אותו כנ"ל, עד שנהרג על ידי האדון הנ"ל – על ידי זה היו מוכרחין ליתן למשחית הנ"ל איש אחר במקומו.

וזהו ההרוג שנהרג על ידו – על כן צריכים אתם לקבל תשובה, כי על ידכם נהרג זה ההרוג, כי אתם סיבבתם זאת, על ידי העיכוב שעיכבתם את הבחור פה".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אז נפל הרב דמדינה לפני רגלי המהרש"א ז"ל, ופייס אותו, והתחנן לפניו שימחול לו, וביקש אותו שיתן לו תשובה.

ענה ואמר לו המהרש"א ז"ל:

"תשובתך שתסלק מידך את כתר הרבנות ותהיה בעל עגלה".

וקיבל על עצמו כך ונעשה בעל עגלה.

עד כאן הסיפור הראשון המופלא על המהרש"א שסיפר רבי נחמן לביתו, ובחלק ב' של המאמר מצויים שני סיפורים נוספים.

יהי רצון שכל אחד שצריך רפואת הנפש והגוף ירפא במהרה, בזכות המהרש"א הקדוש, אמן!

לע"נ המהרש"א - רבי שמואל אליעזר איידלס, בן רבי יהודה הלוי ולאימו מרת גיטל.