אאא

השבוע אנו מציינים את יום השנה לפטירתם של שניים:

הטנור האגדי והחזן – יוסף שמידט, שהלך לעולמו בגיל 38, בז' בכסלו, לפני 79 שנה.

והחזן והמלחין - דוד משה שטיינברג, שהלך לעולמו בגיל 69, בח' בכסלו, לפני 82 שנה.

שטיינברג, תלמידם של זיידל רובנר ואפרים רוזומני, שימש כחזן ראשי בווילנה, באודסה, בלונדון ובניו-יורק. אחד מזמרי מקהלתו היה יוסף שמידט.

יצירותיו הידועות של שטיינברג הן: "אבינו מלכנו גלה", שהקליט יוסל'ה רוזנבלט עם תלמידו שמואל מלבסקי, ו"הבט משמים וראה", שהקליט מרדכי הרשמן.

יצירה ידועה נוספת היא היצירה "כהניך ילבשו צדק", שהקליט ופרסם כאן בארץ, בשנת 1934, תלמידו - החזן יוסף שמידט.

יוסף שמידט, למרות גובהו יוצא הדופן (רק 153 ס״מ), שבגללו לא יכול היה לקבל אף תפקיד בימתי נחשב, בנה את שמו מהקלטות ומהופעות בתחנות הרדיו, ונחשב לאגדה עוד בחייו.

הוא כונה "הזמיר מצ'רנוביץ" ו"קרוזו היהודי". פעל, בעיקר, בגרמניה ובאוסטריה, ונחשב לאחד מהטנורים הגדולים בעולם, במיוחד בשל ביצועיו בשפה הגרמנית.

מאות יצירות הספיק להקליט שמידט ב 18 שנות קריירה, רבות מהן אבדו, חלק מהן נמצאו אחרי המלחמה והועלו מחדש ע"ג תקליטים.

בקונצרט "יוסל'ה" שקיימנו בהאנגר 11 בת"א, השבוע לפני 10 שנים, קונצרט שהוקדש לחזנים: רוזנבלט, מנדלבאום, שליסקי ושמידט – ארבעת ה"יוסל'ה" בחזנות, ביצע את "כהניך ילבשו צדק" בקולו הלירי, החם והמתוק, החזן משה שולהוף.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

בפתיחה התזמורתית של היצירה, בחר אבא לסכם ב 50 שניות, את טרגדיית חייו של שמידט.

שמידט היהודי – הלא הוא הכינור המשתפך ואילו תשובות התזמורת הן ההתנכלויות, שחווה מאז עליית הנאצים לשלטון, כאשר נאלץ לברוח ממדינה למדינה בשל היותו יהודי. התנכלויות שמוטטו, אותו והביאו אל קיצם את חייו הקצרים כל-כך.

שמידט, על אף היותו אהוב ונערץ ע"י מיליונים בכל ארצות אירופה, לא מצא אף מדינה, אשר הייתה מוכנה להעניק לו זכות ישיבה. במיוחד תיזכר אכזריותם של שלטונות שווייץ, שעל אף סכומי הכסף הגדולים שעמדו לזכותו בבנקים בשווייץ, התאכזרו אליו, שלחו אותו למחנה פליטים ואף כלאו אותו, לאחר התקף לב, בחשד להתחזות ולהשתמטות מעבודה.

תוך כדי כליאה לקה בהתקף לב נוסף, שממנו לא קם. רק למחרת פטירתו הגיע רישיון העבודה לו ייחל, רישיון שהיה מאפשר לו לנוע בחופשיות, ברחבי שווייץ.

על מצבתו בבית העלמין היהודי, בציריך, נכתב בגרמנית: "כוכב נופל".

נזכור ולא נשכח בגלל מי...

יהי זכרם ברוך!