מותר למכור ד' מינים או תשמישי קדושה בדירה פרטית?

ניתן למנוע מכירת ד' מינים או תשמישי קדושה בדירה פרטית מתוך הטענה שהקונים הבאים ויצאים גורמים למטרדי רעש וכן מהטעם שהם עושים שימוש רעש ברכוש המשותף וזאת משום שמכירת ד' מינים או תשמישי קדושה הינם צרכי מצווה פרטיים שאינם מוטלים על הציבור [במקורות ההלכה מובאים דברי החת"ס כי אין למנוע שימוש בדירה פרטית לצרכי מצווה המוטלים על הציבור, אך צרכי מצווה פרטיים ניתן למנוע].

מקורות ההלכה

שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי שכנים סימן קנו סעיף ג "וכן יש לו ללמד תינוקות ישראל תורה בתוך ביתו, ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו: אין אנו יכולים לישן מקול התינוקות של בית רבן. והוא הדין לכל מילי דמצוה, שאינם יכולים למחות בידו."

סמ"ע סימן קנו ס"ק ד "סופר שטרות. פירוש, לאפוקי סופר ס"ת וספרים דמצוה היא, ולא כהרמב"ן [ב"ב כ"א ע"א ד"ה בספרא] שכתב שגם בזה יכול למחות, ועיין דרישה [סעיף א']."

חתם סופר מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א "אע"כ כהנ"ל דכבר הי' מלמדי תינוקת מימות עולם למי שיש לו אב. אך בשאר אז דרשי ולמדתם אתם. ולא הי' החיוב מוטל על הציבור אלא על האב או על עצמו. מכ"ש ששום יחיד לא התחייב לסבול ריבוי דרך וקול תינוקות והאב ימציא לבניו מקום שיפוייסו השכני' לסבול אך משתיקנו יהושע ב"ג והוטל על הציבור א"כ ה"ה על כל יחיד אפי' מי שאין לו בן היטל חיובו של בן זה לסייעו לאביו או להציבור להניחו לגור בשכונתו. ונ"ל עוד דגוף הדין לאו מיהושע ב"ג ואילך נתחדש אלא כן הוא מעיקור הדין וכל מצווה המוטלת על הציבור לסייעו זא"ז כגון מוהל דמילת הבני' מוטל על כל ישראל למי שאין לו אב ה"ה כשיש לו אב עכ"פ מוטל על כל ישראל להניח לדור המוהל בשכונתם או רופא נפשות וכן תפלה בציבור. אך תשב"ר מאז לא הי' מוטל אלא על האב לא סבלו השכני' הזיקא דדהו וחזית יהושע ב"ג להטיל גם זה על הציבור."

הדברים נכתבו לעיון ולימוד בלבד ואין בדברים כדי להוות הוראת הלכה למעשה העשויה להשתנות לפי הנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו ואין בדברים כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית.

להערות ותגובות: sternnlaw@gmail.com