אאא

נחלקו השולחן ערוך והרמ"א האם ניתן למנוע מטרד עשן אשר נעשה לעיתים ואיננו תדיר. לשיטת השולחן ערוך ניתן למנוע מבעל דירה לעשות ברשותו הפרטית שימוש הגורם למטרד עשן ולשיטת הרמ"א לא ניתן למנוע שימוש הגורם למטרד עשן שאיננו תדיר. בעניין מחלוקת זו הכריע הש"ך כשיטת השולחן ערוך.

לאור האמור, ניתן לכאורה למנוע עישון סיגריה במרפסת ובאופן שהעישון נעשה בכל יום מעת לעת ובשעות שאינן מוגדרות, אך בעשן מועט שאף איננו תדיר כגון עשן העולה מצליית בשר שנעשית רק לעיתים הרי שאין למנוע שימוש זה ונראה כי בעשן מועט כזה אף לשיטת השולחן ערוך לא תהיה זכות מניעה.

מקורות ההלכה

שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי שכנים סימן קנה סעיף לז  "עשן שאמרו, דוקא בעשן תדיר, כגון כבשונות של נחתומין ושל יוצרים וכיוצא בהן. אבל תנור שהיחיד אופה בו פת, וכן כירה, כיון דלא שהי קוטרא רובא דיומא, לאו תדיר הוא. (אבל אי שהי רובא דיומא, מקרי עשן תדיר ודינן כשל נחתומין ויוצרים) (בית יוסף ממשמעות דברי הרמ"ה). ואי חזא ושתק, מחל ושוב אינו יכול למחות. ומיהו לכתחלה מצי מעכב אפילו בעשן שאינו תדיר. וי"א דבעשן שאינו תדיר, אפילו לכתחלה לא יוכל למחות) (פסקי מהרא"י סי' קל"ז), וכן נראה לי להורות). ועשן תדיר נמי דוקא היכא דמטי לרשותא דחבריה ברוח מצויה, אבל אי לא מטי ליה אלא ברוח שאינה מצויה, לא מחייב לסלוקי. ואפילו ברוח מצויה נמי, דוקא דמזיק לאינשי, אבל אי לא מזיק לאינשי, אף ע"ג דמטי לביתיה ומשחיר לאישיתיה (פירוש כותלו), אם ראה ושתק מחל, ושוב אינו יכול למחות. אבל לכתחלה, מצי מעכב."

פתחי חושן חלק ו (נזיקין) - הערות פרק יג - נזקי שכנים הערה מה):  " בשו"ע שם פסק כדעת הרמ"ה שיכול לעכב עליו (וכתב הסמ"ע דכיון דליכא מחאה ליכא חזקה. ועי' בנה"מ שתמה עליו, ועי' בערך ש"י מה שתירץ), והרמ"א הכריע כדעת התרוה"ד שאינו יכול לעכב, והש"ך הסכים לדעת השו"ע. ונראה שכן דעת שו"ע הרב ה' נזקי ממון סעיף יז שכתב שצריך להזהר שלא יגיע לשכניו עשן מתנור וכירים שלו, מיהו אפשר לדייק מלשונו שאין זה אלא זהירות מעצמו, אבל אין להוכיח מכאן שיכול השכן לעכב עליו. וכבר כתבתי לעיל שגם הריב"ש והמאירי נחלקו בדין עשן של תנור וכיריים בבית היחיד. ונראה שאף המאירי לא כתב להתיר אלא לצרכו הפרטי, אבל כשמבשל ואופה לצורך עסק, נראה שמודה שיכול לעכב. ועוד שבעסק כגון מסעדה וכיוצא בזה אפשר דהוי בכלל תדיר ומצוי, כיון שמצוי רוב היום וכמ"ש הרמ"ה."

חזון איש ב"ב סימן יג סע"ק יב :  "... ונראה דהיינו דווקא באופן דאיכא ריח האוסר לקרות קריאת שמע, וכדאיתא באו"ח סימן פג, אבל הני בית הכיסא המוזכר שם דמותר לקרות קריאת שמע כנגדן הוא הדין דאין יכול למחות, ואף על גב דמנקודת הרפואה אויר יותר צח יותר בריא ומציאות בית הכיסא פוגמת קצת צחות האוויר, אין זה בכלל נזקי שכנים, וכל אדם נשימתו ועטישותיו מערבין אדי פחם באוויר..."

הדברים נכתבו לעיון ולימוד בלבד ואין בדברים כדי להוות הוראת הלכה למעשה העשויה להשתנות לפי הנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו ואין בדברים כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית.

להערות ותגובות [email protected]