אאא

ביום שני, כ"ב בשבט, נציין 67 שנים לפטירתו של החזן יוסף זבולון בן ברוך שליסקי.

החזן יוסף שליסקי היה בעל קול טנור גבוה, גמיש ויוצא דופן. סימן ההיכר שלו היה המעבר המפליא והמרשים בין קול ה"פאלסט" הגבוה והיפה שלו לקול מלא. הגוון הקולי וסגנונו הביצועי היו ייחודיים מאוד, כיאה לאחד מגדולי ״תור הזהב״ בחזנות.

שליסקי נחשב לחזן מהמעמד העליון, ועל פי שמועות הרוויח 15,000$ ב-6 שנים שבהן שימש חזן אורח בימים הנוראים – סכום דומה לסכום, שהשתכר יוסל'ה רוזנבלט בשעתו. שליסקי דחה הצעות מהאופרה של ניו-יורק, מחשש שההופעות יתנגשו עם שבת ועם יום טוב. למרבה המזל, משכורתו כחזן בלבד סיפקה לו הכנסה מרשימה מאוד.

שליסקי הקליט, בעיקר, חומר אופראי, אך גם קטעי חזנות יחידים, כדוגמת "אב הרחמים" - שיצאה לאור בתקליט 68758 של חברת ויקטור - יצירה, שהקליט שליסקי השבוע לפני 96 שנה - ליתר דיוק ב 26/1/1926.

בקונצרט "יוסל'ה", שקיימנו בהאנגר 11, בשנת 2011, חשף אבא לראשונה ב"יובל" את אחד מתלמידיו המובחרים, חזן צעיר בן 25, עם פוטנציאל גדול – החזן צבי וייס. צבי התכבד לבצע בביצוע בכורה, את "אב הרחמים" – יצירה לא פשוטה, הדורשת יכולות חזנית וקולית גבוהות שאפיינו את יוסל'ה שליסקי. מי האמין שרק 5 שנים לאחר מכן יופיע החזן הצעיר, כחזן ראשי בימים הנוראים, בבית הכנסת הגדול בירושלים...

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

שליסקי נודע בכפרו הפולני, כילד מקהלה עם קול סופרן יוצא דופן. חזן מהכפר השכן שמע את שליסקי הילד, והחליט שהוא חייב לצרפו למקהלתו שלו. בעידן, שבו חזנים חיפשו בכל דרך לעלות למעמד חשוב ויוקרתי, לא היה דבר נדיר, שחזנים חסרי מצפון היו מערימים ואף משחדים ילדים מוכשרים, כדי לפאר ולהגדיל את מקהלתם.

חזן חסר מצפון שכזה התעלה על עצמו ובהבטחת סרק, הכוללת תשלום של ״רובל״ ליום בלונדון (הון תועפות לילד כפרי במזרח אירופה), הבטיח להוריו של שליסקי להכשיר את ילדם בשירה ליטורגית, ולקחת אותו לסיבוב הופעות בלונדון. שליסקי, שלא הכיר את הגיאוגרפיה מעבר לסביבה הקרובה של כפרו בפולין, יצא למסע ימי של 14 יום ולאחריו לנסיעה לילית ארוכה ברכבת. בהגיעו לתחנה היה בטוח, שהגיע לבירה הבריטית. במקום זאת, מצא את עצמו עם שישה נערים נוספים חטופים בטורונטו שבקנדה שם אולצו להופיע בפני קהל ולהתגורר בתנאים מחפירים.

בשנת 1934, כשהוא רק בן 41, בתום ביצוע היצירה "אנא בכח" בתפילה, לקה שליסקי באירוע מוחי פתאומי וקרס. הוא שכב בבית החולים, משותק בכל חלקי גופו, במשך 21 שנה! הלווייתו הייתה מן הגדולות שידעה ניו יורק היהודית, והשתתפו בה יותר ממאה אלף איש.

יהי זכרו ברוך!