אאא

לפי דין תורה גובים תשלומי כפל מהגנב בתוספת להחזרת עצם הגניבה.. גנב מוגדר כמישהו שמתגנב לבית ריק או לכל מקום בהתגנבות ובהסתרה , ואילו גזלן לוקח את החפץ בכוח עושה זאת בגלוי לאור יום ובזהות ידועה, משלם את הגזלה בלבד.

באופן כללי, רואים בחז"ל שההבדל הבולט בין גנב לגזלן הוא שגנב פועל בסתר לעומת גזלן שפועל בגלוי. חז"ל מבליטים בכך גם את הסיבה למה התורה החמירה יותר עם הגנב: מאשר עם הגזלן.

שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי: מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן? אמר להן זה(גזלן) השווה כבוד עבד לכבוד קונו. (וזה גנב) לא השווה עבד לכבוד קונו". כלומר הגזלן, כשם שאינו חושש מכך שהקב"ה רואה אותו, כך גם אינו חושש מבני אדם שרואים אותו.

אך הגנב, אינו חושש מכך שהקב"ה רואה אותו אך הוא חושש מבני אדם שיראו אותו, לכן עונשו חמור יותר וזאת הסיבה שבגללה גנב משלם כפל, היא בגלל שהגנב מפחד מאנשים ולא מה'.

לרב שמשון רפאל הירש היה הסבר אחר. הוא מציע שגזל הוא פשע של אדם אחד נגד אחר. גנבה היא גם פשע נגד אדם אחר אבל גם פשע נגד החברה. אם אנשים לא יכולים להשאיר את החפצים שלהם בבית בביטחון ולצאת, החברה לא יכולה לתפקד. אמנם הגנב לא מופיע לפניך ולוקח ממך בכוח אבל השפעתו של הגנב על הסביבה יותר גדולה .למה? כי אפשר לברוח מהגזלן. אבל הפחד שנמצא גנב בסביבה נמצא כל הזמן בתחושה, בכל מקום, בכל עת, ובכל שעה, איום תמידי פנימי שקשה להתגונן ממנה ולהדחיק את המחשבה אכן הגנב חושב שהוא גונב מאיש אחד אבל משפיע על אחרים בהרחבה וגורם הרתעה תמידית לכולם.

מסתבר: שלפעמים אנחנו חושבים שלפעולות שלנו יש השפעה מוגבלת, אבל יש פעולות שאנחנו נוקטים שאולי נראות קטנות או חסרות משמעות, אבל יש להן השפעה רחבה על החברה ובסופו של דבר גם עלינו.