אאא

פרשת פקודי היא הפרשה האחרונה בספר שמות. חכמינו אמרו על דברי התורה " סופן נעוץ בתחילתן " שיש חיבור בן התחלה לסופה של תורה , וכך נהוג כשמסיימים ספר לחפש קשר בין סופו לתחילתו.

נראה לחבר את סופו של ספר שמות לתחילתו בדרך זו. בתחילת ספר שמות, יש את המאורע המיוחד שבת פרעה ראתה את התיבה בסוף והושיטה את ידה כדי לחלץ את משה התינוק מהנילוס. על המילים "ותשלח את אמתה ותקחה ... " מעיר רש"י (ב, ה) שנעשה לה נס שה' האריך באופן נסי את זרועה של בת פרעה כדי שתוכל להגיע למשה ולהוציא אותו מן היאור, שאם לא כן לא היה בדרך טבעית לקחתו ממרחק כזה כי היה רחוק מדי ועל כן ראה הקב"ה את רצונה העז לסייע למשה וסייעה.

בסיום ספר שמות, המשכן הושלם לאחר שכל אחד תרם את תרומתו הן העם והן העושים במלאכה בצלאל ואהליאב מלבד משה רבינו שרק פיקד מלמעלה ושלח הנחיות לעוסקים במלאכה אך פעולה ממשית לא עשה והיה מיצר מאוד על זאת. ובסיום עבודת כל צוות העוסקים במלאכה והמתנדבים המשכן היה מוכן וממתין להקמתו, אך איש לא הצליח להקימו כיון שהיה כה כבד וגם היו מנסים להקימו והיה נופל כמו סוכה שמנסים להקים מרימים צד אחד והשני נופל. ולכן ראה הקב"ה את צערו של משה שלא עסק מעשית בהקמת המשכן אמר לו חייך שאין המשכן אלא על ידך ולכן הובא למשה לטפל בו.

איך משה היה אמור להרים משהו כל כך כבד כשכולם ביחד נכשלו? רש"י אומר לנו (ל"ט, ל"ג) בפירושו לפסוק ". ויביאו את המשכן וגו'" - שלא היו יכולין להקימו ולפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן הניח לו הקדוש ברוך הוא הקמתו שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים שאין כוח באדם לזקפן ומשה העמידו .אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא איך אפשר הקמתו על ידי אדם אחד ?אמר לו עסוק אתה בידך ותראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו וזהו שנאמר הוקם המשכן הוקם מאליו " רש"י מסביר שה' אמר לו "תשים בו ידך ואז יעמוד מעצמו. ובכך הופג צערו של משה שלא השתתף בעשיה. וזה מעשה נס כמו בתחילת הפרשה עם בת פרעה ועם משה.

מסקנה: לעולם אל לנו להירתע מכך שמשימה נראית קשה מדי להשגה, אם נעשה את מה שאנו אמורים לעשות - ה' יברך אותנו בהצלחה. אדם מתחיל בעשייה של מצווה וה' מסייעו אך הוא צריך להראות נכונות וגם תחילת עשייה נחושה בבחינת "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם" הקדוש ברוך הוא אומר במפורש, אם תתאמצו, אם תנסו לעשות צעד אחד, גם הקטן ביותר גם אני אבא לקראתכם ואעזור לכם.