פרשת אמור נפתחת במילים "אמור אל הכוהנים... ואמרת אליהם", רש"י מציין שהחזרה על הפועל אמור במילים 'אמור' ו- 'ואמרת', יכולה להתפרש באופן הבא: להזהיר גדולים על הקטנים, לציין שמבוגרים אחראים ללמד את הקטינים.
הכהנים צפויים לדאוג שילדיהם ימשיכו לקיים את אחריותם ככהנים .הפסוק משתמש במילה אמור ולא במילה דבר, כי המילה אמור מרמזת על טון רך ואילו המילה דבר היא אינטנסיבית יותר ומציינת דיבור חמור. הכהנים מודרכים ללמד באהבה וברוך כפי שמציינת המילה אמור ולא ללמד על ידי קשיחות ! כולנו, כמו הכהנים, מורים לילדינו ולנו החובה להעביר אליהם את המסורת שלנו.
אם אנחנו רוצים להשפיע עליהם כשאנחנו מדברים איתם, גם אם אנחנו צריכים לחזור על אותו דבר יותר מפעם אחת, הדרך היעילה ביותר להגיע אליהם היא בטון רך.
הרבי מליובאוויטש מציין שהמילה להזהיר באה מהשורש זוהר - להאיר, אם נראה לתלמידינו את הדרך הנכונה ונעשה זאת בצורה יעילה, נוכל לגרום להם להאיר.