אאא

"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול".

אם ננסה לדרג את "ארבעת הבנים" הללו, סביר להניח ש'הרשע' יגרוף את המקום הראשון מלמטה, 'התם' ו'שאינו יודע לשאול' יתחרו על שני המקומות באמצע, ו'החכם' ישובץ במקום הראשון והמכובד 'בַּמִזְרַח' (כפי הנהוג, יהודים מתפללים לכיוון המזרח (אשר שם 'הר הבית' מקום מקדש אלוקינו), לכן הציבו את ארון הקודש במזרח בית הכנסת, וליד ארון הקודש היה היציע של המכובדים בקהל, יציע זה מכונה 'מִזְרַח' במלעיל).

לפי זה נשאלת השאלה למה הושיבו את הבן 'הרשע' 'במזרח', בסמוך לבן 'החכם', לכאורה יותר מתאים היה לסדר אותם ע"פ הדירוג הבא: 'חכם' 'תם' 'שאינו יודע לשאול' ו'רשע'?

על אחת כמה וכמה תשובות מעולות למקום עלינו, אנחנו נסתפק בשלושה בלבד, כנגד 'פסח' 'מצה' ו'מרור', ולבסוף נעשה מהם מיקס אחד גדול כמנהג הלל שהיה כורכם ביחד.

התירוץ הראשון אומר הרבי הריי"ץ מליובאוויטש:

זה ה'חכם' נוהג לשאול שאלות ולהעמיק בכל דבר וענין, שֹומה עליו להיזהר לבל יחטט בשאלותיו יתר על המידה, לבסוף עלול הוא להתפקר בשאלותיו… לכן מציבים לפניו את הבן ה'רשע' למען תהיה לו תזכורת חיה ועדות ברורה ש"לפתח חטאת רובץ". ראה הוזהרת.

את התירוץ השני אומר - חתנו - הרבי מליובאוויטש:

זה ה'רשע' אף הוא הנהו 'אחד' מארבעת הבנים, כך נאמר במפורש "אחד חכם ואחד רשע ואחד . . ואחד . ." לכל אחד מהבנים יש הניצוץ היהודי ה'פינטאלע איד' (נקודת היהדות) המכונה 'אחד'.

את ה'רשע' הזה צריך לקרב באהבה לעבודת המקום "ברוך הוא", אי לכך הציבו את הבן ה'רשע' 'בַּמִזְרַח', בסמיכות לבן ה'חכם'. ה'תם ו'שאינו יודע לשאול' לא יכולים הם להתמודד מול שכלו חכמתו וליצנותו של הבן ה'רשע', אצליהם חסר ב'דע מה שתשיב' ממילא נשאר רק הבן ה'חכם' הוא זה שיוכל לקרב את הבן ה'רשע', לכן הושיבו את הבן ה'רשע' בַּ'מִזְרַח' ליד הבן ה'חכם'.

אתמול בעלות המנחה, בשעת 'רעווא דרעווין' זכיתי לחזור על רעיון זה (שיחה של הרבי בליקוטי שיחות ח"ג פסח) בבית הכנסת דחסידי סערט ויז'ניץ אשר ברחוב קדושת לוי ביתר עילית, הוסיף אחד המסובים בקהל שהרבי מסערץ ויז'ניץ הקשה: ההיפך מחכם זהו טיפש, וההיפך מרשע זהו צדיק (הטיפש נכלל כבר בתוך ארבעת הבנים כך לפי גירסת הירושלמי שהשמיט "אחד תם" והביא במקומו "אחד טיפש"). אם כן, היה מתאים יותר לנסח את ארבעת הבנים "אחד צדיק ואחד רשע", דבר והיפוכו, ולמה שמו בן 'חכם' ולא 'צדיק'?

הוא - האדמו"ר מסערט ויז'ניץ' - מותיב לה (מקשה) והוא מפרק לה (מתרץ):

ליד הבן ה'רשע' לא מספיק להושיב 'צדיק', צריך להושיב דווקא 'חכם'. שנון וחד כתער, וכדאמרי אינשי "בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם".

וזה מתכתב עם דברינו לעיל, ה'חכם' הוא זה שיכול להתמודד עם ה'רשע' ולקרבו לעבודת ה'.

ממשיך הרבי ועושה "כּוֹרֵך":

כיצד יזהר הבן ה'חכם' לבל יפול ממדריגתו ויהפוך ל'רשע' (התירוץ הראשון)?

תשובה: ע"י שיפעל (כהתירוץ השני) לקרב את ה'רשע' לעבודת ה' ולתורתו.

ומכאן לתירוץ השלישי שאף הוא משתלב באופן נפלא עם השניים הראשונים:

הבן ה'רשע' הוא עומד ונמצא במקום גבוה מה'תם' ו'שאינו יודע לשאול'.

הבן התם, הוא טיפש (כך לפי גירסת הירושלמי). הוא לא יכול לטפס גבוה, אי אפשר להגיע רחוק כאשר השאלה הכי עמוקה שלך מתנסחת בשתי מילים: "מה זאת"? ככל שהילד הוא 'תם' (תַּמַּה שכזה), מה שנקרא 'ילד טוב ירושלים', לא שואל שאלות קשות, לא מעורר בעיות, לא עושה בלאגן… באופן כזה אין סיכוי להגיע גבוה. ישנו ביטוי באידיש: אַ קאָפּ, קען מען ניט ארויפשטעלן (ראש/שכל, אי אפשר להעניק),'תם' הוא 'טיפש' (כגירסת הירושלמי), כך נולד וכך יהיה.

כך גם הבן 'שאינו יודע לשאול'.

דווקא הבן ה'רשע' זה ששואל שאלות ומאתגר את המערכת, הוא זה שאמנם לפעמים מיאש אותנו כהורים, גורם לנו כאבי ראש, אנחנו חושבים לעצמינו; איך, רבונו של עולם, איך יצא לי בן כזה??

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

דווקא הוא יטפס גבוה גבוה, חובה עלינו לדעת שהבן ה'רשע', הזה הוא הרבה יותר טוב מהבן ה'תם', וכך עלינו להתייחס אליו. דווקא הבן ששואל שאלות, גם אם הוא קצת/הרבה בעייתי (טראָבל מייקר), מאתגר את המערכת, הוא זה שבחלוף הזמן ועם קצת עבודה של הבן ה'חכם' שידע מה וכיצד להשיב לו על שאלותיו או אז ינסוק הבן ה'רשע' ויהפוך מ'רשע' ל'חכם' ('מרשיע' בל' התנ"ך - מצליח).

ישנם החושבים שלבן ה'רשע' צריך לשבור את השיניים (כמאמר בעל ההגדה "הקהה את שניו"), ולומר לו בנוסח מאיים "לי ולא לו אילו היה שם לא היה נגאל".

אך הרבי לומד זאת אחרת, "שם" במצרים לא היה נגאל, אבל בגאולה העתידה אף הוא ייגאל. ואף אם הוא 'רשע' יהודי הוא הנושא את הניצוץ 'אחד' עם ו' החיבור ("אחד חכם ואחד רשע" ו' אות אמת (בזוהר) המחבר את ה'רשע' ל'חכם'). זאת עלינו לומר ל'רשע' ולקרבו, וכפי שמעתי פעם גימט' נפלאה: "רשע" (= 570) אם נקהה (נחסר את "שניו" (= 356) ישאר לנו 204 כמנין "צדיק".

פסח כשר ושמח!

לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר.


לתגובות והארות:
[email protected]