אאא

      משה רבינו  ואהרן הכהן  נצטוו על ידי הקב"ה  בשעה שעם ישראל צווחים למשה " ויצמא שם העם למים  הב לנו מים  ונשתה...  וכמענה לעם ישראל  ה' אומר למשה ואהרן  "ודברתם אל הסלע  לעיניהם ונתן מימיו "....משה  שהיה כבר במערבולת חושים  אחרי כל הטענות של עם ישראל לבשר ועוד...  רצה לעשות פעולה  מהירה  על מנת לספק  לעם ישראל את מבוקשם  וכמה שיותר מהר. אך הוא לא פעל על פי ציווי ה' יתברך ובמקום לדבר היכה את הסלע  .למה? ומה הניע אותו לכך?                                         

ישנם ניסיונות רבים של המפרשים לענות על השאלה עתיקת היומין; במה חטא משה כשהיכה בסלע להשיג מים? מה היה החטא של מי מריבה? ומדוע נאסר על משה להיכנס לארץ בשל עבירה קלה לכאורה?  אע"פ שעל פי הנאמר בתורה נעשה מעשה חמור  של חוסר קידוש ה'.

התורה  מתארת הפעולה  של משה ואומרת  "יען לא האמנתם בי להקדישני  לעיני בני ישראל "', ואם כן מה גרם למשה לאי ביצוע שליחותו כנדרש?

 ההסבר של רש"י  להחלטתו של משה להכות בסלע לעומת דיבור אליו, הוא על המילה  להקדישני: שֶׁאִלּוּ דִּבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע וְהוֹצִיא, הָיִיתִי מְקֻדָּשׁ לְעֵינֵי הָעֵדָה, וְאוֹמְרִים מַה סֶּלַע זֶה שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְפַרְנָסָה מְקַיֵּם דִּבּוּרוֹ שֶׁל מָקוֹם, קַל וָחֹמֶר אָנוּ: ". לו משה ואהרון היו מדברים אל הסלע, העם היה חווה קידוש השם אדיר ומסיק מסר דתי חזק כאשר מהסלע היו פורצים מים, כי אם חפץ דומם כמו סלע יישמע לציווי ה' כאשר הוא מדבר אליו ,על אחת כמה וכמה בן אדם צריך לשמוע לציווי ה'. 

מה שקרה הוא שמשה החמיץ הזדמנות חשובה לקידוש ה' שהיה כל כך נחוצה לאחר 40 שנות נדודים במדבר. בנקודת זמן זו, האנשים הגיעו לנקודת הרוויה של ניסים. סלעים הוכו קודם לכן והפיקו מים (שמות יז:ו) בכל בוקר לחם ירד מהשמים, ובכל ערב שליו היה מופיע באורח מסתורי מהשמים כדי למלא את תאוותיהם. בשל כל אלה חיו בני ישראל בתחושת חוסר עניין והתרגשות מהניסים שליוו אותם בכל עת. ניסים אלה הפכו לדבר שבשגרה ללא התרגשות.

הקריאה למשה באותו רגע הייתה לא לעשות נס חוזר, במקום זאת, הוא היה צריך לעורר אותם בגדול  ולקדש את אלוקים על ידי ביצוע נס שעדיין לא קרה, להפיק מים באמצעות דיבור בלבד. היה צורך להעיר את האנשים מתרדמתם הרוחנית ולהחזיר אותם אל הכרה  בנוכחות ה'. לאחר שנים רבות מדי של התרגלות לניסי היומיום יש צורך להפוך את המציאות של נס מקובל לנס יחודיי שוב, זו הייתה ההזדמנות החשובה לקידוש ה' שמשה ואהרון לא ניצלו אותה להתעוררות המתבקשת  ומכיוון שלא ניצלו את האפשרות החשובה  הזאת הם נענשו בחומרה. מכאן המסר לכל יהודי  באשר הוא שם  הוא לא לפספס הזדמנויות. (מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה ובפרט לרבים)