דף עו
*קדושה בפצוע דכא. *דרשות כשרות דוד.
א. פצוע דכא ישראל מותר בגיורת ומשוחררת ואסור רק מלבא בקהל ה', ומייתי דכהן פצוע דכא אינו בקדושתו מזה שישראל פצוע דכא שרי בנתינה. והדינים 1. לרב ששת האיסור בנתינה משום לא תתחתן בם וש"מ דליכא קדושה בפצוע דכא. 2. לל"ק דרבא לא תתחתן בם קאי רק על גוי ונתינים אסירי רק מדרבנן משום דיוליד בן לע''ז, ודחי דהרי ממזר יכול להוליד ושרי בנתינה. 3. למסקנא רבנן לא גזרו על פסולים בנתינה. 4. לל''ב דרבא לא שייך לומר לשון חיתון בגוי, ש''מ כרב ששת דטעמא דנתינה משום קדושה. והא דאשכחן ששלמה התחתן עם בת פרעה, להו"א גיירה שהרי היתה בת מלך וקשיא דהויא מצרית ראשונה, ולמסקנא נקרא כך מתוך אהבה יתירה.
ב. עמונים ומואבים הזכרים אסורים לעולם ונקיבותיהם שרו מיד, והדרשות בדוד 1. שאול בירר על דוד, להו"א מיהו אביו ולמסקנא האם הוא בא מפרץ יהיה מלך ואם מזרח יהיה חשוב, ודואג אמר לו שאסור לבא בקהל משום רות המואביה. 2. עמוני ולא עמונית, ולא אמרינן ממזר ולא ממזרת דהוי מום זר, מצרי ולא מצרית ודחי דמפרש על אשר לא קידמו, ואמרינן דלא היו צריכים לקדם אפילו נשים לקראת נשים משום כל כבודה. 3. פתחת למוסרי, רות המואביה ונעמה העמונית ע"י הדרשה דנקיבותיהם שרו. 4. דוד החזיק את רחבעם בן השנה ואמר נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. 5. מצאתי דוד עבדי, זהו בנות לוט שנאמר הנמצאות בזמן בריחתן מסדום.
שאלות לחזרה ושינון
א. נישואי פצוע דכא ומנין (4)
ב. הדרשות בהיתר דוד המלך (5)