"כבר בפגישה הראשונה שלנו, בערך מהמשפט הראשון, ידעתי שזה 'זה'" אמרה לי יעל. "הקליק היה מידי והיה ברור לשנינו שנבנה יחד בית נאמן לתפארת. זה היה מרגש, כמו סיפור קסום שאנחנו קוראים ביחד. אני יודעת שלא כולן חוות את ההרגשה הזו של הידיעה המוחלטת ישר על ההתחלה. אלא שמאז עברו 20 שנה ואין זכר לאותם ניצוצות. ואם לסכם את המציאות שלי היום במשפט אחד זה: הבעל שלי משעמם אותי. אני לא מצליחה לייצר איתו שיחה, הוא אדם לא מעניין ובטח שלא יוזם אף צעד שיכול לקרב בינינו. פשוט משעמם. ואני שואלת את עצמי כבר תקופה, מה? למה שכך ייראו החיים שלי? זאת הזוגיות שמגיעה לי?
אז הגעתי למסקנה שזה לא בשבילי וצריך לפרק את החבילה. אני רוצה שותף לחיים שיהיה איתי באמת, שיקשיב לי, שיצא איתי פעם בשבוע למקום יפה, שיפרגן לי בשופינג, שיפתיע עם תכשיט או אפילו חופשה, שירגש אותי".
איך נראית הזוגיות המושלמת?
"יעל, אני מבינה אותך" עניתי לה, "כולנו רוצים להפיק מהחיים האלה את הטוב ביותר. אף אחד לא נרשם מראש לזוגיות בינונית ופושרת. אך לפני שאת לוקחת החלטה משמעותית כל כך, אני רוצה שתעני לי על שאלה אחת: מה עיצב לך את התפיסה האישית שלך כיצד זוגיות צריכה להיות?".
"לא חסר סיפורים יפים על זוגות אוהבים. להגיע הביתה עם זר פרחים ושוקולד טעים זו בקשה גדולה מדי?" היא תהתה בקול.
הו, זר פרחים ושוקולד. והרי יש הוכחה גדולה יותר לזוגיות מאושרת מבעל שנכנס הביתה מצויד בזר פרחים ענק ומושקע ושוקולד איכותי?
"התיאורים שלך לזוגיות מושלמת יפים מאוד, אך צר לי. התבנית בה את תופסת נישואין וזוגיות היא תבנית מדומיינת מכל מיני ספרים שקראת או סיפורים ששמעת. כדי להיות בזוגיות טובה באמת, את צריכה לייצר לעצמך תבנית חדשה, ציור חדש למבנה נכון של זוגיות.
בשביל לייצר זוגיות בריאה, על בני הזוג לעבור 3 שלבים בזוגיות:
שלב ראשון: שלב הכבוד ההדדי - נתינת מקום, ויתור והתחשבות.
שלב שני: שלב האהבה – בו מייצרים תוכן פנימי ומזרימים דלק לקשר.
שלב שלישי: שלב האחדות - קיום מסירות נפש מלאה בין בני הזוג, "והיו לבשר אחד".
שורש הבעיה נעוץ בכך שמדלגים על השלב הראשון, שלא מבססים אמון והכרה במקום של השני/ה ובטח שלא כבוד, וקופצים ישר לשלב האהבה והריגוש. שימי לב: יש הבדל בין ריגושים לרגשות.
והתוצאה? מערכת יחסים חסרת בסיס, רעועה ולא יציבה שמושתתת על חוויות ומחוות שמזינות רק את ה'כאן ועכשיו', מניפולציות זמניות שגורמות לנו להרגיש אהובים.
מצד שני, עלולה להתפתח בעיה אחרת: בני זוג שמים יותר מדי דגש על השלב הראשון, ומרוב ויתורים והתפשרויות ונתינת מקום, הקשר הוא לא של בני זוג שהפכו לאחד, אלא של שניים שלומדים להסתדר אחד עם השנייה. לכאורה יש דו קיום והרבה התחשבות, אבל אין כאן שותפות אמיתית, ועם הזמן זה רק הופך להיות מעיק ומכביד. כמה זמן אפשר לרצות אחד את השנייה ללא הדבק הפנימי שמחבר, אותו משיגים בשלב השני?
כשיש הרבה כבוד ואין אהבה, הקשר בפוטנציאל הידרדרות גבוה מאוד. זה כמו רכב יוקרתי בלי דלק - הדרך היחידה להניע אותו היא להכניס בו מימד של תוכן פנימי, של אהבה. בלעדיו, אנחנו נשארים עם רכב יפה שתקוע במקום".
לעורר את האהבה
"כדי לייצר את אותו דלק בקשר, עלינו להטמיע בתוכנו תבנית אידאלית של זוגיות נכונה בה שלושת השלבים מתקיימים במלואם. ברגע שאנחנו מבינים כיצד הקשר אמור להיראות והמטרה ברורה ולא מסתכמת בפרחים וריגושים, אנחנו מתחילים את המסע לעברה.
אחרי שמבססים היטב את שני השלבים הראשונים, רק אז מתאפשר קיום של השלב השלישי שמהותו דביקות אמיתית. אנחנו לא שני בני זוג נפרדים שחיים זה לצד זה, אלא פועלים כיחידה מלוכדת אחת עם מטרות משותפות.
הבעל והאישה מממשים את משמעות המושג "לצאת מעצמי". הם יוצאים מהתפיסות והתובנות שניהלו אותם עד היום ומוצאים בעצמם מקום עבור האחר/ת. היכולת לשים מישהו שהוא לא אני במרכז חיי, זה הדבר היחיד שהופך את הקשר לקשר של אמת".
חנה דיין היא בוגרת בית הספר הגבוה לתורת הנפש, בעלת MA בטיפול זוגי ופרטני, מתמחה בליווי לצמיחה מתוך משבר.
קליניקה פרטית באזור המרכז | טלפון: 054-4480705 | מייל: hanna.tipul@gmail.com
נכתב בהשראת הרצאותיה המרתקות של הפסיכולוגית והמרצה אורלי טוויטו.
הצגת כל התגובות