ההתמכרות הבלתי נמנעת כמעט למסכים בשנים האחרונות רק הולכת ומחמירה. הכל נעשה ומתרחש היום דרך המסך, יצירת קשר, רכישות וכל דבר בסיסי אחר שפעם היו עושים בדרכים אחרות כמו שליחים או בעצמנו, הפך להיות נגיש דרך מגע מסך בלבד. הבהייה שעות על גבי מול מסך גורמת להתמכרות קשה שקשה להיגמל ממנה.
גדולי הפסיכולוגים אנשי חינוך, סוציולוגים וכו' מנסים להלחם בתופעה, להציע דרכים שונות ויצירתיות על מנת למגר את ההתמכרות או לצמצם לפחות את הנזקים, אך עדיין לא נמצא הפתרון האולטימטיבי והיעיל ביותר.
למעשה המוח שלנו 'נחטף' בשנים האחרונות ע"י כל מיני גירויים טכנולוגיים כאלו ואחרים, השימוש בסמארטפון למשל מדמה התמכרות למכונת הימור או מזל לדוגמא: הנורה המהבהבת בזמן קבלת מיסרון יוצרת לנו כמין טריגר ייחודי המזכיר למוח כמה הוא מתגעגע להרגשת הדופמין המשתחרר מהמוח באותם רגעים.
הדופמין הוא סוג של כימיקל שנמצא במוח ומספק לנו תחושות חיוביות כמו האושר, ההנאה, המרץ והמוטיבציה. אנחנו חוזרים שוב ושוב על אותה פעולה, שולחים שוב את היד לבדוק מה מצפה לנו, בתחושה כאילו כעת זכינו בקבלת 'מיסרון האושר' והופ.. בדיוק באותם רגעים הדופמין הוא זה שאחראי לתחושה הממכרת הזו. ובכך אנחנו שבויים במעגל התמכרות לאותם תחושות המחברות אותנו כמו אינפוזיה למסכים מעבר לבעיות הנוספות הקיימות בשהייה ממושכת מול המסכים כגון: פיתוח קשרים חברתיים, גזילת זמן יקר, אלימות ברשת, טשטוש בין מציאות לדמיון ועוד.
כמו בכל דבר בעולם "להיות מודעים" הוא חלק חשוב ביותר בתהליך השינוי אותו אנחנו רוצים לעשות. אחד דברים החשובים בנושא ההתמכרות הוא הידיעה וההכרה בכך שאנחנו 'מכורים'. שימת הלב לשעות בהם אנחנו שוהים מול המסכים, והסינון האישי שלנו בין עיקר לטפל ומה שהכרחי לנו באמת.
התמכרויות הן נושא כאוב עוד מאז ומעולם, המבנה האנושי שלנו מורכב מהרגלים וטבעים גנטיים ונטיות שונות המשתנות מאחד לשני. בכל דור קמה לה התמכרות כזו או אחרת, כמו שנאמר: "פעם עובדי עבודה זרה היינו" - "עובדי עבודה" תיאור של רוטינה בשילוב של אובססיה מול אותם נתונים הקיימים בכל דור ודור. החזרה על הפעולות שגורמות לנו להרגיש מאושרים בדרכים שונות, לא השתנתה מעולם היא רק המירה את עצמה כל פעם מחדש 'בהתמכרות מסוג אחר'.
אם נהיה מודעים לכך, נוכל למצא לעצמינו כל אחד בדרכו שלו את הדרך להמיר את ההתמכרות ההרסנית הפוקדת אותו בהתמכרות אחרת טובה יותר.
דוגמאות להתמכרויות חיוביות שאולי כדאי לנו לנסות להמיר אותם בהתמכרות שליליות:
התמכרות למוזיקה - שירים עפ"י מחקרים משפיעים על התת מודע, ההתמכרות לשירה גורמת לנפש שלנו להגיב בהתאם לסוג המוזיקה אותה אנחנו בוחרים להקשיב, היא מרפאה את הנפש ופותחת עולמות שלמים באישיותו של השומע. ההתמכרות לשירה היא חיובית והכח שיש למוזיקה לרפא, לנחם, להרגיע ולהשפיע עלינו הוא עצום.
התמכרות לכתיבה - לא כולם אוהבים לכתוב, אבל בהחלט יכולים לפתח את היכולת הזו הקיימת בכל אחד ואחת מאיתנו, כתיבה היא הביטוי לנפש, ומהווה גם מרפא היא יכולה לעזור במצבים בהם אדם נמצא בין אם הוא בהתרוממות הנפש או בנפילה. ע"י כך הוא כמשיח את נפשו ומביא אותה לידי ביטוי ברמות שונות של כתיבה. הכתיבה גם משפרת את הזיכרון ומפתחת את היכולות הקוגנטיביות שלנו. לא לחינם אמר על כך הגר"א "וקנה לך חבר" משמעו הקנה הוא העט, כמשיח אל חברו ושופך את ליבו באמצעות הכתיבה.
התמכרות לפעילות גופנית - אחת ההתמכרויות החשובות לשמירה על בריאותינו הגורמת לשחרור לחצים, הפגת מתחים וחרדות וכמובן: נפש בריאה בגוף בריא.
ואחרון חביב (שהיה צריך להיות הראשון ברשימה ההתמכרויות לטובה) הזכות ללמוד תורה - זה יכול להיות הפתרון המושלם, אמנם הקושי הגדול הוא 'בלשבת' וללמוד תורה משתנה מאחד לשני, אך היתרונות הגדולים בהתמכרות תורנית זו עולה על כל יתרונותיה של התמכרות חיובית שבעולם, כמות הדופמין המשוחררת בזמן לימוד תורה גדולה יותר מכל כמות המשוחררת במהלך פעולה אחרת, וזה מידע בטוח ומוכח גם בלי מחקר אמפירי או איכותני שמוכיח זאת.
אז תגידו אתם, יש מתוק יותר מדף גמרא?