גם כגבר רווק, אני יכול להבין היטב מדוע הריון עלול להיות מצב מלחיץ: אישה שמצפה צריכה להיזהר כדי שלא לפגוע חלילה ביצור הקטן והפגיע שגדל בתוך הגוף שלה ולעקוב אחר שלל הנחיות לשם כך: ממגבלות תזונה, דרך תוספים תזונתיים שעליה לקחת ועד להימנעות מטמפרטורה קיצונית. מעבר לכך, עצם הלחץ עצמו עלול במקרים מסוימים לפגוע בעובר.
עם זאת, לגורם בסיסי אחד עשויה להיות השפעה מיטיבה על הפחתת רמת הלחץ שעלול להיגרם בעת הריון: העצים והשיחים שסביבנו. במחקר ישראלי חדש נמצא קשר ישיר בין כמות הצמחייה בסביבת המגורים של נשים שמצפות, לבין רמות הקורטיזול – הורמון שמסמן מצבי לחץ – בשליש הראשון, על בסיס מדידות ריכוזיו בשיערן.
בשנים האחרונות, מספר גדל והולך של עדויות מדעיות מצביעות על כך שחשיפה גדולה יותר לסביבה טבעית (כגון פארקים, יערות וחופים) קשורה לבריאות גופנית ונפשית טובה יותר. מגורים באזורים ירוקים נקשרת לשיעורים נמוכים של תמותה, תחלואה במחלות נשימתיות, מחלות לב, סכרת מסוג 2, השמנת יתר ומחלות פסיכיאטריות.
מעבר לכך, בעבר נמצא שלשטחים ירוקים יש השפעה מיטיבה על היריון. במחקר קודם של ד"ר קרן אגאי-שי, ראשת המעבדה לבריאות וסביבה בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר אילן, שהובילה גם את המחקר החדש, נמצא שככל שנשים היו חשופות יותר לסביבה ירוקה, כך הסיכון ללידת פגים והסיכון של ילדיהן לסבול ממשקל לידה נמוך היה קטן יותר.
הורמון הלחץ
המחקר החדש נערך על ידי אגאי-שי, פרופ' לי קורן ופרופ' אהרון ולר מאוניברסיטת בר אילן וכן על ידי צוות רופאים ורופאות מבית החולים לנשים במרכז הרפואי רבין שבפתח תקווה והוא התפרסם בכתב העת המדעי "Environmental Research". כאמור, נמדדו בו רמות הקורטיזול בשיערן של הנשים: קורטיזול, שמכונה גם "הורמון הלחץ", הוא הורמון שמיוצר בבלוטת יותרת הכליה (בלוטת האדרנל) ותפקידו הוא לסייע לגוף בהתמודדות עם מצבי עקה ומצוקה. כשהגוף נמצא במצב של לחץ, תגובתו המיידית היא עלייה בדופק ובקצב הנשימה.
ככל שמצב העקה נמשך זמן ארוך יותר, כך הגוף מפריש יותר קורטיזול, כדי לסייע בשימור מצב ערנות גבוהה. ההורמון משפיע על חילוף החומרים ברקמות הכבד, השרירים, השומן והתוספתן ומביא לזמינות מוגברת של סוכרים, על מנת לספק אנרגיה להתמודדות עם איומים מחוץ. מטבעה של תגובה זו, כשהיא מתרחשת בתדירות גבוהה ונמשכת זמן ארוך מדי, היא נוטה לגרום לנזקים לגוף: יתר לחץ דם, הצטברות כולסטרול והשמנה, מחלות לב ועוד.
מחקרים שונים חושפים קשרים בין קורטיזול לבין בעיות בריאותיות שונות ורמות גבוהות של ההורמון קושרו להופעה של מחלות לב ושל מפרצות מוחיות בכלל האוכלוסייה. לקורטיזול יש יכולת לעבור דרך השליה, וכך להשפיע על התפתחות העובר – ואצל נשים בהיריון, רמות גבוהות של קורטיזול קושרו להתפתחות קוגניטיבית איטית יותר בשנה הראשונה לחייו של התינוק, להתנהגויות חרדה ודיכאון אצל תינוקות נקבות עד גיל שנתיים ואף לעלייה כללית בסיכון לסיבוכים בלידה, ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך.
לדברי אגאי-שי, במחקר נבחר למדוד קורטיזול דווקא בשיער כי האפשרויות החלופיות – דגימות דם או רוק – מאפשרות קבלת מידע על הרמות שנכונות לרגע הבדיקה בלבד. "שיער אנושי צומח בקצב מממוצע של סנטימטר בחודש, ולכן באמצעות בדיקה של רמת הקורטיזול שנמצאת בשיער אפשר למצוא את רמתו הממוצעת עבור חודש שלם – ואפילו עבור כמה חודשים, בהתאם לאורך שלו".
אוכלוסיות חלשות מושפעות יותר
במחקר נלקחו דגימות שיער מ-217 נשים הרות ונבדקו רמות הקורטיזול בחלק השיער שצמח במהלך השליש הראשון להיריון. "שליש זה חשוב במיוחד עבור התפתחות המוח ומערכות נוספות בעובר", מסבירה אגאי-שי. לפי כתובת מגורים וניתוח תמונות מלוויין, נמצאה המידה שבה סביבתה של כל אחת מהנשים מכוסה בצמחייה – ברדיוס של 100 מטר, 300 מטר ו-500 מטר מביתה. "מצאנו שככל שנשים גרו בסביבה ירוקה יותר – כך ערכי הקורטיזול שלהן היו נמוכים יותר, עבור שלושת המרחקים", אומרת אגאי-שי.
החוקרים השתמשו בכלים סטטיסטיים מתקדמים שפותחו במיוחד בכדי לנטרל את השפעותיהם של משתנים שעלולים להשפיע על ממצאי המחקר, כמו מצב סוציו-אקונומי, עישון ו-BMI. יש לציין שבמחקר נמצא שנשים במעמד סוציו-אקונומי נמוך הושפעו יותר מרמת הצמחייה בסביבתן מאשר נשים במעמד סוציו-אקונימי גבוה יותר. "הדבר תואם לממצאים מהספרות המחקרית, שלפיהם גורמים סביבתיים חוץ-מבניים משפיעים יותר על אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, לטוב ולרע – זאת מפני שהתנהגויות הבריאות ואורח החיים שהם מנהלים נוטים במקרים רבים להיות טובים פחות משל מי שבמעמד סוציו-אקונומי גבוה", מסבירה אגאי-שי.
לשהות בטבע כדי להירגע
על אף ההשפעה המדאיגה של היעדר צמחייה במרחב עירוני על נשים הרות, נדמה שהדרך לפתור את הבעיה פשוטה ביותר. "זה רק עניין של החלטה ומדיניות", אומרת אגאי-שי. "הדבר דומה לחיסונים ולמניעת מחלות: אפשר להשקיע יחסית מעט משאבים ולשתול עצים וצמחייה, וכך לקדם את בריאות הציבור – במקום לטפל בחולים אחר כך. כך אפשר לחסוך הון עתק. כל מה שצריך זה לשתול עצים נוספים, ולא לעקור את העצים הקיימים למען עוד כבישים".
גם לנשים הרות שמתגוררות באזורים מועטים בצמחייה, יש פתרון: במחקר קודם שנערך בישראל נמצא שאפילו ביקור קצר של כחצי שעה בפארק או בגינה ציבורית מעלה רגשות חיובים ומוריד רגשות שלילים, מפחית רמות לחץ ואף מגביר יכולות קוגניטיביות בנשים. "אני ממליצה לנשים בהיריון לשהות בטבע, להתבונן בו מהחלון, לטפל בגינה ובעציצים ואפילו להסתכל בתמונות של טבע – כל אלה נמצאו במחקרים כמפחיתי לחץ וחרדה", מסכמת אגאי-שי.
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה