במהלך לימודי כלכלה אנו נחשפים למגוון רחב של תאוריות ומושגים, שפיתחו כלכלנים שונים עם השנים. אחד מהעקרונות החשובים ביותר הוא: עקרון "היד הנעלמה" של אדם סמית'. כלכלן זה, תאר את היתרונות החברתיים של פעולה אישית אנוכית, המתבצעת במסגרת שוק תחרותי או שוק חופשי. במאמר זה, ננסה להבין את העקרון הזה במילים פשוטות ולבחון כיצד הוא משפיע על חיי היום יום שלנו?
האגואיסטיות שלנו עוזרת לכולם
כלכלן סקוטי בשם אדם סמית, הבחין כי פעולות המתבצעות על מנת לקדם את מצבו הפיננסי של אדם אחד, גורמות לתגובת שרשרת המקדמת את הכלכלה העולמית. למרות טענתו – "באמצעות רדיפת עניינו, הוא לעתים קרובות מקדם את עניינה של החברה ביתר יעילות מאשר אילו התכוון באמת לקיימה". סמית, גם יוצא בביקורת כלפי המעוניינים לקדם את הכלכלה וטוען, כי מעולם לא ראה "טובה גדולה יותר שיצאה מאלו שניסו להשפיע על הסחר לטובת הציבור".
המילים הללו לא נכתבו במאה העשרים. הן נכתבו בסוף המאה ה-18, הרבה לפני עידן האינטרנט והגלובליזציה. עם זאת, רבים עדיין רואים את עקרון "היד הנעלמה", כדרך להסביר תמורות שונות בכלכלה המודרנית. ננסה לבחון יישומים שונים לעקרון "היד הנעלמה" על מנת להבינו טוב יותר.
מספר יישומים מודרניים שונים לעקרון "היד הנעלמה"
ננסה להשתמש במספר דוגמאות, הבוחנות את הצלחתה של "היד הנעלמה" או כישלונה בכלכלה הישראלית. לפני מספר שנים, יזם בודד החליט לפתוח רשת מזון שתמכור מוצרים בסיסיים במחירים נמוכים יותר מאחרים, לעתים במחירי הפסד. שנים מאוחר יותר הקים יזם אחר רשת בתי קפה שתמכור קפה ומוצרים נוספים במחיר נמוך קבוע (אז היה מדובר בחמישה שקלים) הן רמי לוי והן אבי כץ התחילו את המהפכה הצרכנית בזמנו על מנת לגרוף רווחים אישיים. לא הייתה כאן מדיניות חברתית שנשלטה על ידי ארגוני רווחה או כתוצאה מהחלטת ועדה ממשלתית להוזיל את מחירי העוף או הקפה.
היזמים, שניסו את כוחם ביצירת מודל כלכלי נפרד למכירה של מוצרים, העובד על מכירת כמות גדולה במחיר נמוך, הוכיחו כי מודל זה עובד. הם התעשרו בתוך מספר שנים ולקוחות הרשתות שפתחו, זכו למוצרים במחיר זול יותר. במקרה זה ניתן לראות כי "היד הנעלמה" הצליחה להוביל לירידת מחירים.
לעומת זאת, לעתים אנו רואים כי שינוי מדיניות ממשלתית יכול להיות זה שישנה את התמונה הכלכלית. עדיין יהיה שימוש בעקרון ה"יד הנעלמה" שתשנה את תמונת השוק, אך הפעם הדבר קורה בצורה מכוונת.
נזכר לרגע קט בחשבונות הטלפון של המכשירים הסלולריים לפני שהתחום נפתח לתחרות. כאשר חברות נוספות יכלו להכנס לשוק התקשורת: הן מחירי מכשירי הטלפון והן החשבונות הסופיים ירדו בצורה משמעותית. הרפורמה בתחום התקשורת שהשתמשה בעקרון "היד הנעלמה" פעלה שוב.
רפורמות בתחום החשמל בארה"ב
יישום נוסף של "היד הנעלמה" ניתן לראות כיום גם בארה"ב, כאשר שוק החשמל הביתי והגז נפתח בחלק מהמדינות לתחרות. ניתן לראות הבדלים משמעותיים בין מדינות כמו מערב וירג'יניה האוסרת על שוק חופשי בתחום החשמל ופתוחה לחברה אחת בלבד המספקת חשמל וחברה אחת בלבד המספקת גז בכל עיר - בהן מחירי החשמל לכל קילו-וואט כפולים ממחירי קילו-וואט חשמל במדינות כמו: אוהיו, פנסילבניה, ניו יורק ואחרות. בהן השוק החופשי פתוח ומחירי החשמל נקבעים על פי היצע וביקוש.
אם כך, ניתן לראות כי עוד בתקופת המאה ה-18 השכיל סמית להבין את כוחו של השוק החופשי ולצור תשתית כלכלית שהובילה לחיסכון משמעותי בצריכה הביתית, חיסכון שמשפיע עלינו מדי חודש וישפיע מן הסתם גם על הדורות שאחרינו.