וַיְבָרֲכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֹׂנְאָֽיו: (בראשית פרק כד פסוק ס). באחד הרגעים המרגשים לפני החופה , החתן נגש לכלה ומכסה את פניה בהינומה ומברכים את הכלה בפסוק " אחותנו את היי לאלפי רבבה "
פסוק זה נאמר ע"י אחד מגדולי שונאי ישראל , לבן בן בתואל , שבהגדה של פסח נאמר עליו " שפרעה לא גזר אלא על הבנים ולבן ביקש לעקור הכל ".
כבר תמהו על כך המפרשים, למה בחרו חז"ל לברך כל כלה דוקא בברכה זו, שבירך לבן הארמי ובני משפחתו את רבקה אמנו, האם חסרות ברכות של צדיקים לברך בהן את הכלה. ופלא יותר גדול לפי המבואר במדרש (ב"ר ס יב): "מפני מה לא נפקדה רבקה עד שנתפלל עליה יצחק, שלא יהיו עובדי כוכבים אומרים, תפלתינו עשתה פירות אלא ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו".
לבן אומר לרבקה , תזכרי רבקה גם כאשר תהיי בבית אברהם ותגדלי ותירבי תזכרי את מה שלמדת בבית אביך , את העבודה זרה , אל תנטשי את מורשת אביך. את היי לאלפי ר ב ב ה , זכרי אומר לבן לרבקה את - רבקה בת בתואל הארמי (ראשי תיבות רבבה)
ואנו אומרים לכלה בערב החשוב של ליל הכלולות תזכרי כמה טרח אברהם לבחור ליצחק אישה שתדבק בדרך האמונה שלוולכן שלח את אליעזר למרחקים כדי למצוא זיווג מתאים ליצחק ואת צריכה להמשיך באותה דרך. – אם לבן דרש המשכיות בדרכו מרבקה וודאי וודאי אנו נדרוש מהכלה תמשיכי במסורת שהוריך הנחילו לך.
רבקה עקרה היתה " וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא " הכיצד ? הרי בורכה ע"י משפחתה "את היי לאלפי רבבה" , אלא סיבב הכתוב את הדברים שיהיה ברור לכולם שרבקה יולדת לא מתוקף ברכת לבן אלא מתוקף ברכת ה' והחינוך שיועבר ע"י רבקה יהיה החינוך של בית אברהם ולא כפי שרצה לבן.
"אחותנו את" כמאמר הפסוק - "אמור לחכמה אחותי את". אנו אומרים לכלה נהגי בחוכמה בזוגיות שנרקמת תמשיכי בדרכי אבות ותבחרי את הדרך הנכונה בגידול המשפחה.