אקטואליה בפרשה עם הרב אליעזר שמחה וייס: אין חופשה מהתורה

עברנו ב"ה את תקופת בין המיצרים ואנו עכשיו חושבים שהגיע הזמן לאחר שהיינו בסיר לחץ הזה( בין המיצרים )אז הגיע הזמן שנשתחרר מהלחץ ונהיה חופשיים מלימוד התורה והמצוות כי מותר לנו לאחר תקופה כזו להשתחרר מעול התורה והמצוות וע"כ אנחנו נקרא בפרשת השבוע את הפסוקים

ושננתם ( לשון רבים) לבניך ודברת בם בשבתך (לשון יחיד) בבית ובלכתך (לשון יחיד) בדרך........(דברים ו:ז) .

את הפסוק הזה אנו קוראים לפחות פעמיים ביום, בבוקר ובערב ,כחלק מקריאת שמע, והוא מצווה עלינו לשננן שוב ושוב את התורה ותמיד ללמד תורה את ילדינו. אולם התורה שבדרך כלל ממעטת בשימוש שלה במילים. כאן מרחיבה... במילים ובמקום לדבר על לימוד התורה "תמיד" כתוב במפורש שיש לקיים את התורה בהתמדה ללא התחשבות באיזה מצב נמצאים, גם כשאדם נמצא בבית וגם כשנוסע. – כמו שכותבת התורה "בלכתך בדרך, ובשכבך ובקומיך,

תמיד עלינו להתייחס לדברי התורה הללו. אך במיוחד בתקופת הבין הזמנים יש משמעות אקטואלית ומשנה תוקף משום שדברי הפסוק מתייחסים לתופעה הבאה שלמרבה הצער נפוצה בתקופת החופשה של בין הזמנים:

יש אנשים השומרים תורה ומצוות כשהם בעיר הולדתם כי הם מוצאים זאת. בנקל וקל ויש להם את כל הנוחות לחיות חיי תורה בבית ומתביישים להפר את התורה בנוכחות שכניהם.

יחד עם זאת, כאשר הורים נוסעים עם ילדיהם לחופשה, אין להם נקיפות מצפון מהפרת ואי הקפדה בקיום המצוות. הם עשויים להצדיק את התנהגותם הרופפת בקשיים למצוא מניין או אוכל כשר מפוקח או כל אחר מתוך אינספור תירוצים לביטול קיום מצוות כאשר נמצאים בחופשה, נטילת ידים, מים אחרונים . צניעות .לבישת ציצית. ועוד לכן, התורה קובעת במפורש שיש לקיים את התורה בהתמדה ללא תלות בזמן, גם כשאדם נמצא בבית וגם כשנוסע לחופשה וכל סוגי עיסוקיו.

מענין לדעת ולשקף את התופעה הזאת מה מקורה?

מחנך דגול הסביר לי שאחת הסיבות שילדים לא ממשיכים בדרך של הוריהם היא בגלל שהם חושבים שהוריהם צבועים!

הורים נותנים לילדיהם את החינוך היהודי הטוב ביותר וכשזה מגיע לחופשה, הם לוקחים אותם לבתי מלון כשרים עם כשרות מפוקפקת או לבקר באתרים לא מתאימים או במקומות שאינם מתאימים ואפילו אסורים ליהודי דתי או לשתות במקומות או לקנות מוצרים שאינם בפיקוח כשר או בכלל לשהות שם !

ומתוך כך מקבלים גושפנקא לזלזל במצוות ולמצוא היתרים לכל התנהגותם כמו שהגמרא אומרת שהשטויות של הילד נובעות מבית אבותיו דהיינו הוריו . ואנו רואים את זה היום שמוצאים היתרים ללכת בים ללא כיפה ועוד...

מעל לכל , ביציאה לחופשה עלינו לזכור שהפסוק מתחיל ברבים ומסתיים ביחיד. מדוע הפסק מתחיל לדבר ברבים (ושננתם ) ומסיים בדיבור ביחיד (בלכתך – בשכבך)? התורה מדגישה את חשיבות הסביבה והאנשים שאתה מתערבב איתם שיתאימו להוות דוגמה לילדים שלך! י

לדיכם מתחנכים על ידי הסביבה הסובבת אותם - מכאן ש"ושננתם " הרבים מלמדים והתורה מלמדת אותנו חובה נוספת על ההורה לוודא שגם הסביבה שנבחרה מתאימה לשמש דוגמה חיובית. !ולא לגרור אותו לסביבה שעלול להיכשל בה או להטיאו ח,"ו

יש לקיים את התורה בכל מקום ותמיד ולדקדק בכל המצוות בכל מקום ללא הבדל המקום ולפי כלל חז"ל שחינכונו . גם כשהאדם נמצא בבית וגם כשנוסע לחופשה ובכך נוטעים ונוסכים בילדינו .בטחון והתנהגות על פי תורת ישראל בכל מקום ועושים קידוש ה'. כמו שעתה אות ה יעל דיין שלא הושיטה יד לנשיא ארצות הברית ועמדה במבחן קשה.