כתב במשנה ברורה: יש לנו להחמיר שלא לאכול מחצי שעה הסמוכה לספירה והלאה וכו'. אך במקום שהשמש קורא לספירה – אין להחמיר קודם זמנו. וכן הוא לשון המגן אברהם (סקי"א), ובשולחן ערוך הרב (סעיף י"ז), ועוד אחרונים.
ומלשון זה משמע, שרק לעניין החצי שעה שלפני צאת הכוכבים מועילה קריאת השמש – והוא הדין לשומר או מניין קבוע. אבל לאחר שהגיע הזמן, אין זה מועיל להתיר האכילה קודם ספירת העומר על ידי העמדת שומר או מניין קבוע.
אולם יש שמתירים אכילה קודם הספירה באמצעות העמדת שומר או מניין קבוע, שלא מסתבר לומר שספירת העומר, שלרוב הפוסקים בזה"ז היא מדרבנן, תהיה חמורה מקריאת שמע ותפילה, שמועילה להן העמדת שומר או מניין קבוע.
ובספר הליכות אבן ישראל – פסקי הגרי"י פישר זצ"ל (ספיה"ע אות י"ט) – חילק בין העמדת שומר שמועילה, לבין מניין קבוע שלא יועיל בלא העמדת שומר. ועיין שם שאף תזכורת באמצעות שעון מעורר או טלפון – שפיר דמי כשומר.
ועכ"פ, אל יספור ספירת העומר ביחידות קודם אכילתו, משום שלכתחילה יש לספור בציבור ולאחר תפילת מעריב.
ומה שאסרו האכילה – היינו דווקא יותר מכביצה פת או מיני מזונות, או משקה המשכר בשיעור כביצה. אבל עד כביצה, וכן שאר מאכלים, משקין ותבשילין – אפילו ביותר מכביצה – לא אסרו.