רבי מנחם מנדל הלברשטאם (האדמו"ר השני מחסידות סטרופקוב) נולד בי"ד באדר א' תרל"ה. אביו היה רבי אברהם שלום הלברשטאם, האדמו"ר הראשון מסטרופקוב, בברית המילה שלו שימש כסנדק רבי חיים הלברשטאם מצאנז, ה"דברי חיים", והוא נקרא על שם סבו רבי מנחם מנדל מלינסק.
בילדותו, התייתם רבי מנחם מנדל מאמו וגדל בבית זקינו משינאווא. בבחרותו, קיבל סמיכה מהרב שמואל ענגיל אב"ד ראדומישלא.
בשנת ה'תרע"ט, הוכתר רבי מנחם מנדל על ידי אביו לרב הצעיר בסטרופקוב. הוא ייסד ישיבה לבחורים, בה העביר מדי יום שני שיעורים, אחד בעיון ואחד בבקיאות. לאחר פטירת אביו בקיץ ה'ת"ש, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מסטרופקוב.
רבי מנחם מנדל שרד את ימי שואת יהודי אירופה. בתחילת שנת תש"ה, הסתתר בבונקר בפרשבורג. הוא הבטיח בכתב שכל יושבי הבונקר יינצלו, וכפי שאכן קרה. הוא איבד את כל משפחתו במלחמה, שישה בנים ושתי בנות מלבד נכדה אחת ששרדה עמו והקימה משפחה לאחר המלחמה.
בחודש אייר תש"ה, הגיע רבי מנחם מנדל לציריך שבשווייץ. לאחר סיום המלחמה, היגר לארצות הברית בחנוכה ה'תש"ז. עם הגיעו, החל בשיקום החסידות בבית המדרש שהקים בשכונת ויליאמסבורג. כמו אביו, נודע כבעל מופת, ורבים שיחרו לפתחו. הוא נישא בשנית לבריינדל, בת הרב שלמה ברוך פראגר אב"ד פטרוואסלע ונכד המהר"ם שיק.
בעגלה ובזמן קריב
מספרים החסידים - כאשר רבי מענדל היה ילד, סבו – הרה"ק משינאווא – נסע באותה תקופה בעגלה רתומה לסוסים (פיאקער) לאירוע של פדיון הבן. הילד מענדל הקטן רצה להצטרף לנסיעה, אך הסבא לא הסכים, משום שלא רצה שהוא יפסיד יומיים של לימודים בתלמוד תורה.
אמר לו הסבא הקדוש: "אתה רוצה לנסוע בפיאקער? כשתהיה בן שבעים – תיסע בפיאקער".
והנה, שנים רבות אחר כך – לאחר השואה, בשווייץ – נסע פעם ר’ מענדל עם אותו יהודי געליס במונית לביקור אצל רופא. באמצע הדרך, התקלקל הרכב, והנהג לא הצליח לתקן אותו. בלית ברירה, ירדו מהמכונית ועמדו בצד הדרך – באיזו סמטה קטנה אי שם בין ההרים בשווייץ.
בדיוק עבר שם איכר עם עגלה רתומה לסוס. כשראה את האנשים עומדים לצד הרכב התקול, הציע לקחת אותם איתו.
באותו רגע, ר’ מענדל נתן לעצמו מכה קלה על המצח ואמר בהתרגשות: "היום – אני בן שבעים!"
בשנת תשי"ב הידרדר מצב בריאותו. רבי מנחם מנדל הלברשטאם נפטר בו' באייר תשי"ד. ארונו הובא לארץ ישראל, והוא נטמן בח' באייר בהר המנוחות. ולא השאיר אחריו צאצאים. שיכלו לשמש תחתיו בהנהגת החסידות. לאחר פטירתו, התמנה לאדמו"ר בן אחותו, רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם.
חלק מדברי תורתו נדפסו בשנת תשט"ז בספר "דברי מנחם". בשנת תשע"ט יצא הספר בהוצאה חדשה עם קורות חייו ועוד.