רבי יוסף ענגיל נולד בעיירה טרנוב (טארנא) שבדרום-מזרח פולין, ביום השביעי של חג החנוכה בשנת ה'תרי"ט, אביו היה סוחר ותלמיד חכם. אמו הייתה חסידה אדוקה של חסידות צאנז. כבר בילדותו, לפני לידתו, מסופר כי רבי מאיר מפרמישלאן ז"ל ביקר בטארנא ואמר לאביו שיוולד לו בן שיאיר את עיני ישראל בחוכמת תורתו.
דרך לימודו של רבי יוסף הייתה ייחודית, והתאפיינה בבניית חידושים על יסוד מובאות תלמודיות רבות וחיבור עניינים מסוגיות שונות בכדי לאתר את היסוד המהותי המשותף להן. בקיאותו המדהימה של רבינו הקיפה את כל רבדי התורה, בנגלה ובנסתר. הוא התחיל לכתוב את חידושיו בגיל צעיר מאוד, ופעמים רבות בכתביו ניתן למצוא את הלשון "בעודי בטל ילדותי".
בתקופה מסוימת התגורר רבי יוסף בעיר בנדין. כאשר נישא שם, ביקש מחותנו "ש"ס זיטאמיר" כמתנת חתונה. כשנשאל מדוע דווקא ש"ס זה, השיב כי "בש"ס הזה יש גליונות רחבים", כדי שיוכל לרשום עליהם את חידושיו.
לאחר מכן נאלץ לעקור לקרקוב בשנת ה'תרס"ו (1906), שם כיהן תחילה כדיין ואחר כך כאב בית הדין. על אף גאונותו, הוא "שנא את הרבנות", ושאיפתו הטהורה הייתה "לשבת בד' אמותיו ולהגות בתורה באין מפריע". הוא אף סירב לאחר מלחמת העולם הראשונה לחזור לקרקוב לשמש כראב"ד, כי נעים לו לשבת על התורה והעבודה בווינה.
רבי יוסף היה בעל דרך ארץ גדול מאוד, ואיש מסודר להפליא בהליכותיו. הוא הקפיד על סדר לימודים עצום: מדי יום היה לומד ארבעה עשר דפי גמרא, ואחת לחצי שנה היה מסיים את כל הש"ס. עד שלא השלים את סדר הלימוד היומי הזה, לא הסכים לפתוח את דלתות חדרו ולא דיבר מילה עם איש.
רבי יוסף השאיר אחריו אוסף עצום של כתבי יד: פוסק הדור מרן הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל העיד כי בצעירותו ראה למעלה מתשעים חיבורים של רבינו בכתב יד קודשו שעמדו לפני הדפסה. בין חיבוריו הידועים: 'בית האוצר', 'לקח טוב', 'אתוון דאורייתא', 'גליוני הש"ס', ו'בן פורת'.
רבי יוסף ענגיל זצ"ל - עובדות והנהגות
בילדותו נסע רבינו ברכבת עם אחד מגאוני דורו, והציג בפניו קושיה גאונית בסוגיה בגמרא. הגאון עמד משתומם ולא הצליח ליישבה. כאשר ירד רבינו מהרכבת, לחש לאותו גאון את התירוץ.
כאשר נשאל על ידי הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין (המהר"ם שפירא) מה ההבדל בינו לבין הגאון מרוגאטשוב (שהיה מפורסם בגאונותו הכבירה), השיב רבי יוסף בתשובה חריפה: "השוני בינינו הוא בדיוק כמו ההבדל שבין 'רעבעצין בערב פסח' לבין 'רעבעצין בחג הפסח עצמו'". הוא הסביר שכשם שעל אף שבחג הפסח יש אותה כמות כלים, אך מאחר שהם מסודרים על מקומם, הם נראים מעטים יותר; כך הוא. תשובתו הצביעה על הארגון המופלא והסידור הבהיר של תורתו.
הדבר המרטיט מכל אירע ברגעיו האחרונים, סמוך להסתלקותו לחיי עד: תלמידו, הג"ר יעקב טייטלבוים, ראה שרבינו ממשיך לכתוב באצבעו באוויר, כי עצם תנועת הכתיבה סייעה לו להמשיך את מחשבותיו. נשמתו יצאה בטהרה על חידושי תורה.
רבי יוסף ענגיל זצ"ל נפטר בא' בחשוון ה'תר"ף , בהיותו בן 61 שנה. ונקבר בבית הקברות המרכזי בווינה. תלמידו הגדול רבי מאיר אריק הספידו בהתרגשות רבה והמליץ עליו את דברי חז"ל: "שתי זרועותיו כשתי ספרי תורה".
0 תגובות